סכנין? מצלצל מוכר, נכון? במיוחד לחובבי הכדורגל. שכן, סכנין, עיר ערבית בגליל העליון, עלתה על המפה בעיקר בשל קבוצת הכדורגל שלה, בני סכנין. אולם, כשממשיכים לנסוע בשביל העפר אל מעבר לאיצטדיון "דוחא" ניצבים להם זה מול זה שני מגדלים המנוגדים במהותם. בצידו האחד של השביל מתנוסס לו הר החירייה המקומי, אליו מושלכת האשפה של העיר וישובי הסביבה.
בצידו השני נישא מבנה אבן מרשים, שבנוי בסגנון המבוסס על אלמנטים ייחודיים לבנייה הערבית. המבנה, כמו מבקש לכפר על הר הזוהמה שמולו, בנוי על טהרת עקרונות בניה ירוקה. הוא מכיל שילוב בין שיטות בניה מסורתית וצרכי בניה מודרניים ומהווה מבנה הדגל של המרכז למחקר וחינוך סביבתי, השייך לאיגוד ערים לאיכות סביבה באגן בית נטופה.
"איכות סביבה היא מנוף לדו- קיום", אומר ריאד דווירי, ומתכוון לדו- קיום בין אנשים ובין האדם לסביבה בה הוא חי. דווירי הוא מתכנן סביבתי במרכז למחקר וחינוך סביבתי, ממנו מבקשים אנשי הארגון להפיץ את בשורת הבנייה הירוקה ואיכות הסביבה.
משרדיו הנוכחיים של הארגון ממוקמים בעמק קטן בפאתי בתי העיר, בינות ההרים המוריקים סביב. מבנה המשרדים הוא מבנה ישן, ועם התרחבות פעולותיו של הארגון, ביקשו אנשיו לבנות בניין מרווח יותר שיכיל מלבד את משרדי הארגון גם כיתות לימוד, מעבדות מחקר, ספריה סביבתית, אודיטוריום, מרחבים ציבוריים ובית קפה. כל זאת תוך קיום עקרונות הבניה האקולוגית הלכה למעשה.
כדי להיווכח כיצד משתלבים כל המרכיבים הללו בפועל, הוביל אותי דוורי ממשרדי הארגון הנוכחיים, אל המרכז החדש. מידותיו 3000 מטרים רבועים, חלקם עדיין בשלבי בנייה. הרצפה עשויה אבנים שנוכשו משטחים חקלאיים וחומרי אבן ממוחזרים אחרים. לבני טיט ובוץ עשויות חומרים טבעיים מקומיים כגון: אדמה חרסיתית או תערובת בוץ וקש, הן חומרי הבניה העיקריים של הקירות העבים, שמספקים בידוד בכל עונות השנה.
הקומה התחתונה של המרכז שטופת אור וקרירה. דלת מובילה ממנה אל חצר פנימית גדולה, דרכה חודר אויר קר אל החדרים. את החצר מקיפים ארבעה פרוזדורים, קירותיהם החיצוניים עשויים קשתות אבן בצבעי חול ואדמה נעימים לעין שגם להן תפקיד בחיסכון אנרגיה. שכן, המבנה הקשתי גורם ליציאה וכניסה מהירה של אוויר ומאיץ את תהליך עליית האוויר החם כלפי מעלה.
בקיר הפנימי של הפרוזדור המערבי ישנם שני פתחים גדולים הנראים כפתחי אח. הפתחים מובילים אל ארובות תכולות וגבוהות שמהוות מזגן טבעי, היות והן מובילות אוויר צונן אל פנים המבנה.
דווירי מחליט להראות לי כיצד ניתן לשפר את ביצועי המזגן הטבעי, ופותח ברז ממנו ניתזים זרזיפי מים בחלל הפנימי של הארובה. התאדות המים מקררת את האוויר מבלי שהושקע ולו וואט אחד של חשמל.
המרכז החדש מרשים ביופיו ושובה את עין המתבונן. מאחורי כל אלמנט, מלבד ערך דקורטיבי אסתטי, עומד גם רעיון סביבתי. את גג הספריה הבנוי ככיפה, מעטרים כדורי זכוכית צבעוניים המשתלבים בתוך פתחים מיוחדים ושופכים אור רך על החדר. מלבד יופי, הזכוכית מרכזת את קרני האור שמסתנן פנימה ומשפיעה על מידת החדירה של קרינת חום אל חלל הבניין. כך גם המזרקה הממוקמת בחצר הפנימית שמעטרת את המבנה וגורמת לצינון האוויר על ידי התזת רסס מים.
"למדנו את צורת הבנייה מהזקנים", מספר דווירי. אך למרות שהידע קיים זה דורות בבית המסורתי, הרי שבישראל, בה כל שנה נוספים שבעה מליון מטרים רבועים של מבנים, בנייה בעקרונות ירוקים אינה עוד נחלתם הבלעדית של בתי כפר מסורתיים. בשורת הבנייה הירוקה רק מתפשטת, וניתן לראות יותר ויותר מבנים שנבנים מתוך חשיבה לטווח הארוך על עתיד בר קיימא.
האיגוד פועל למען דו שיח ערבי- יהודי באמצעות שיפור איכות הסביבה, ומהווה מרכז מחקר וחינוך סביבתי. המרכז פועל במספר אפיקים, החל מהעלאת המודעות לנושאי איכות סביבה בישובים הערביים באמצעות שיתוף הקהילה בפרויקטים ועל ידי חינוך מהגן עד התיכון, עד ניסויים פורצי דרך בנושא טיהור שפכים בשיטות אקולוגיות ובאמצעיים טבעיים.
במסגרת שיתוף פעולה עם הקהילה, מוקרן אחת לחודש סרט אקולוגי ומתקיים פאנל בנושא סביבה. כן שותפים התושבים בהקמת גינות ציבוריות ושבילי אופניים. בגני הילדים מקים האיגוד מתקני משחקים מפסולת ממוחזרת, ומציב פחי מיחזור וקומפוסט בבתי הספר.
