לימודי משפטים הוא חלום של הרבה צעירים, לכן אין פלא שהשוק מוצף בכל כך הרבה בוגרים מהתחום, שכל מבוקשם הוא להגיע לתחום הנכסף ולעבוד כעורכי דין או משפטנים.
אז רגע לפני שאתם ממשיכים לפנטז, בואו לגלות מה באמת לומדים במהלך התואר הראשון במשפטים, כמה שנים של לימודים נדרשות מכם ואחרי כמה זמן תזכו להוסיף לשמכם את התואר "עורך דין".
חולמים להחזיק בתואר הנכסף? גלו אם אתם באמת מתאימים
כמה זמן נמשכים לימודי המשפטים?
כרטיס הכניסה ללימודי תואר ראשון במשפטים היה בעבר כל כך קשה, עד שמתעניינים בלימודי משפטים היו נלחמים על הכיסא שלהם בעולם האקדמיה, אבל מאז הכללים השתנו וניתן להשיג את התואר הנכסף במכללות כמו גם באוניברסיטאות.תנאי הכניסה ללימודי משפטים משתנים בין כל מוסד לימוד אקדמי, כאשר תנאי הסף לאוניברסיטאות השונות בארץ הם הגבוהים ביותר.
משך הלימוד נפרש לרוב על פני שלוש שנים וחצי, כאשר בסיומם מקבלים הבוגרים תואר Legum Baccalaureus) LLB). מי שבוחר לשלב את לימודי המשפטים עם תחום נוסף, עשוי למצוא את עצמו מאריך את תקופת הלימודים.
לאחר סיום הלימודים מגיע שלב ההכשרה, בו נכנסים הסטודנטים למסלול התמחות בן שנתיים באחד ממשרדי עורכי הדין. מדובר בשינוי חדש, ולכן מי שהתחיל את לימודיו לפני אוקטובר 2015 יוכל לסיים את תהליך ההכשרה אחרי שנת התמחות אחת בלבד.
מסלול ההסמכה תם לאחר שעוברים בהצלחה את מבחני הלשכה, המתקיימים פעמיים בשנה, שכן רק אז יהיה אפשר לצאת לדרך ולהכריז עליכם כעורכי דין מוסמכים.
באמת אי אפשר לעבוד תוך כדי לימודי משפטים?
הרבה אנשים חושבים שלימודי משפטים הם כה אינטנסיביים, עד שהם לא משאירים מקום לפנאי או לעבודה, אבל בוגרים מספרים שהמציאות פשוטה יותר. "חוץ מהשנה הראשונה, עבדתי לכל אורך התואר במשרת סטודנט ועדיין הצלחתי ליהנות מחיי חברה", מספרת יעל (שם בדוי), בוגרת לימודי משפטים במכללה למנהל, "הלימודים תפסו לי ארבעים אחוז מזמני".
ליטל בן דוד (27), שילבה לימודי תואר ראשון במשפטים ומנהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה, ועדיין, לדבריה, היא הצליחה לשלב לימודי משפטים ועבודה.
"צריך לקחת בחשבון שיש הרבה חומרי קריאה וצריך להשקיע, הלימודים דורשים חשיבה ומעשירים את השפה והכתיבה", אומרת בן דוד.
מתעניינים בלימודי משפטים צריכים להיות מודעים שנכנסים למסגרת תחרותית, שכן שיטת הנירמול המופעלת במקצוע המשפטים רק מעודדת אותה בין הסטודנטים. "כולם רוצים להגיע למשרדים גדולים, אז יש תחרות כי השוק מוצף ובגלל זה יש לחץ לשמור על ציונים גבוהים, כי זה קלף הכניסה שלך למשרדים האלו", מסבירה בן דוד.
למי מתאים ללמוד משפטים?
לימודי משפטים אומנם זוהרים ונשמעים מבטיחים, אך עם זאת יש לקחת בחשבון שהם לא מתאימים לכל אחד. פרופסור אורן גזל אייל, סגן דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, מסביר כי לימודי משפטים דורשים "שקדנות ויכולת ליישם כללים מופשטים על סיטואציות שונות ולהבין את הטקסט, אבל הרבה יותר חשוב לדעת איך להקיש ממנו למקרים אחרים".
עורך דין יצחק ריינפלד, מנהל משרד עורכי דין ונוטריון, ממליץ למתעניינים בלימודי משפטים להחליט מראש באיזה תחום הם רוצים לעסוק במשפטים, ובהתאם לזה לוודא שיש להם את הכישורים המתאימים ושהם עברו הכשרה נוספת רלוונטית בתחום.
"אם מתעניינים בפלילי אז ללמוד גם פסיכולוגיה, אם רוצים לעסוק בדיני מיסים הייתי ממליץ על השכלה רחבה בתחום ראיית החשבון והכלכלה", הוא מסביר.
בנוסף, לא חייבים לעבוד כעורכי דין בסיום לימודי המשפטים. הסקאלה הרחבה של מקצוע המשפטים יכולה להוביל סטודנטים לעבודה בתחום הנושק לתחום המשפטים. "ההשכלה המשפטית פותחת דלתות להרבה תפקידים שהם לאו דווקא משפטיים" אומר גזל אייל.
לדבריו "תפקידי ניהול במנהל ואפילו תפקידים כלכליים. יש יתרון גדול למי שיש השכלה משפטית".
