האיזור האישי שלי
כאן נרכז עבורך באופן אוטומטי את כל תחומי הלימוד שהתעניינת בהם בעת ביקורך באתר
הבחירות שלי
להכוונה מקצועית חינם השאר פרטים ונציגנו יחזרו אליך

לימודים בבריטניה

רקע
בריטניה מתהדרת כבר מאות בשנים במערכת השכלה יוצאת מן הכלל. אם תבחרו ללמוד בבריטניה תרכשו ברוב המקרים תואר נחשב שמוכר בכל העולם (כולל בישראל), ברמות לימודים והוראה גבוהות, לצד חיי תרבות תוססים ועשירים. לאילו שעדיין אינם בטוחים שבריטניה היא בשבילהם ושואלים מדוע ללמוד דווקא שם, אז נוסיף כי מערכת ההשכלה מציעה מבחר גדול של מוסדות לימוד: יותר מ-100 אוניברסיטאות, 52 קולג'ים מקצועיים ולמעלה מ 500קולג'ים רגילים. סטודנטים ישראלים רבים בוחרים ללמוד בבריטניה את התואר השני שלהם במשך שנה קלנדרית אחת בלבד(כולל עבודת התיזה). בסך הכל יוצאים ללימודים בבריטניה מעל 1000 סטודנטים ישראלים בשנה. מקצועות הלימוד המבוקשים על ידי הישראלים בבריטניה הם תחומי מדעי החברה והאומנות (בעיקר תיאטרון). תחומי הרפואה לעומת זאת פחות פופולרים אצל הישראלים, גם בגלל המחיר (כ-14,000 פאונד לשנה) וגם בגלל הקושי הגדול להתקבל, בנוסף ישנה העדפה ברורה לסטודנטים בריטיים ומכסות מצומצמות בלבד לסטודנטים זרים.
יתרונות הלימודים בבריטניה
רמת הלימודים במוסדות האקדמיים בבריטניה היא בין הגבוהות בעולם. האוניבסיטאות הבריטיות הן מהמובילות של תחומי המחקר האקדמי המגוונים, ולא מדובר רק על קיימברידג' ואוקספורד. בריטניה היא גם אחד המרכזים התרבותיים של העולם המודרני, ומספקת לסטודנט הישראלי הזדמנות לצרוך תרבות אירופית, באנגלית: לצפות בהצגות הטובות ביותר, לבקר במוזיאונים המרהיבים ולצאת למסיבות החמות באירופה. יתרון נוסף ללימודים בבריטניה עבור סטודנטים ישראלים הוא המגוון היחסי של מלגות לימודים אקדמיים (בעיקר לתואר השני ומעלה) במוסדות בריטיים.
אוכלוסיית בריטניה
אוכלוסית בריטניה מונה כיום כ-58 מיליון נפש. כ-92% מהבריטים מתגוררים בישובים עירוניים והשאר בשטחים הכפריים הנרחבים הפרוסים בבריטניה. הערים הגדולות והמפותחות בבריטניה הן לונדון הבירה, בה מתגוררים כ-7 מיליון איש, ברמינגהם (מיליון תושבים) ולידס (יותר מ-700,000 תושבים). הדתות השולטות בבריטניה הן: נצרות (הכנסיה האנגליקנית, הכנסיה הקתולית והכנסיות הפרוטסטנטיות). בנוסף ניתן למצוא אזורים בבריטניה בהם גרים מוסלמים הינדים ויהודים. למרות קליטתם בשנים האחרונות של בני גזעים ודתות שונים והפתיחות היחסית שנוצרה עקב כך בקרב האוכלוסיה הוותיקה, החברה האנגלית קירבה לחיקה ביתר קלות את המהגרים האירופים ואילו השאר נשארים לפי שעה נטע זר. הפיגועים של שנת 2005 בבריטניה יצרו מתח בין המוסלמים הרבים הפזורים במדינה לבין הרוב הנוצרי. קהילות אלו קיבלו במשך שנים יד חופשית לנהל אורח חיים דתי משהגיעו בתור פליטים לבריטניה והקימו משפחות. כעת משיצאו מספר מפגעים משכונות אלו (כולל הטרוריסטים באסון מגדלי התאומים בניו-יורק) מתערבת המשטרה החשאית באורח חייהם של אלו.
יהודי בריטניה
מספר יהודי בריטניה הדלדל במשך 50 השנים האחרונות: מחצי מיליון בתום מלחמת העולם השניה לכ-300 אלף כיום. כ-215,000 מהם מתגוררים בלונדון ופרבריה. הסיבה העיקרית לירידה במספר היהודים היא נישואי תערובת, ששיעורם מגיע כיום ל-50%. שלשת הזרמים העיקריים שמונה הקהילה היהודית הם: אורתודוכסים (43%), פרוגרסיבים (רפורמים וליברלים) (כ-17%) וחרדים (כ-3%). בשכונת "גולדרס גרין" (Golders Green) הנמצאת בצפון לונדון נמצא ריכוז משמעותי של תושבים יהודים, וניתן למצוא בה גם סניפים של בנקים ורשתות מסחר מישראל. למעשה, בשל הגוון היהודי הברור שלה, זכתה השכונה לכינוי העממי "גולדברג'ס גרין".
הבדלי השעות
כל העולם מודד את הזמן שלו יחסית לשעון בריטניה, הנקרא גם "שעון גריניץ'", ומוכר יותר בקיצור הלועזי - GMT (ראשי תיבות באנגלית: Greenwich Mean Time). בעיירה גריניץ', שהיא בעצם פרבר של לונדון רבתי, על גדתו הדרומית של התמזה, עובר קו האורך 0. שעון בריטניה עומד על שעתיים אחורה משעון ישראל.
גיאוגרפיה
ההמלכה המאוחדת של בריטניה נמצאת באי השוכן בצפון מערב אירופה, המופרד מהיבשת האירופית ע"י תעלת לה-מאנש (נקראת גם "התעלה האנגלית"). ממזרח לאי נמצא הים הצפוני, וממערב לו - האוקינוס האטלנטי). ממערב לאי הבריטי שוכן אי גדול נוסף ובו נמצאת אירלנד. שטחה של הממלכה המאוחדת מסתכם ב-244,100 קמ"ר. ארבעה אזורים עיקריים מרכיבים את הממלכה המאוחדת של בריטניה: אנגליה, ווילס, סקוטלנד וצפון אירלנד. כל אחד מהאיזורים הללו מוכר כגוף נפרד מתחומי הממלכה. טיסה מישראל ללונדון בירת אנגליה, נמצאת בחלקו הדרום מזרחי של האי הבריטי, אורכת כ-5 שעות.
מערכת ההשכלה
מערכת ההשכלה הגבוהה של בריטניה כוללת כ-131 מוסדות המורשים להעניק תארים בתחומים שונים ועוד כ-550 מכללות שאינן מעניקות תארים, אך מציעות מסלולי לימודים המוכרים על ידי אוניברסיטאות המעניקות תארים. במערכת ההשכלה הגבוהה בבריטניה לומדים כ-2 מיליון סטודנטים מתוכם כ-232,000 הם סטודנטים זרים. מערכת ההשכלה בבריטניה בשונה מבישראל נותנת דגש על לימוד עצמי. מספר הקורסים הפרונטליים השבועיים הוא נמוך יחסית לישראל והסטודנט נדרש להקדיש זמן רב לתרגול עצמי. המרצים לא משתמשים בספר לימוד נושאי אחד לקורס נתון והסטודנט נדרש לקרוא כמות חומר נרחבת על הנושא הנלמד ולמצוא ולנתח מאמרים בעצמו. לכל קורס יש מנחה שייעץ לך על עבודתך בקורס, כמו כן האוניברסיטה מקצה לכל סטודנט מנחה אישי לייעוץ והכוונה. כדי לקבל מעמד של אוניברסיטה בבריטניה על המוסד לעמוד בקריטריונים מחמירים של גודל, מגוון קורסים וניסיון בהענקת תארים. קריטריונים אלו נקבעים ומוערכים אחת לשש שנים על ידי "המוסד להבטחת האיכות בהשכלה הגבוהה" (Quality Assurance Agency for Higher Education), שהוא גוף ממשלתי. גוף זה מנהל בנוסף ביקורות תקופתיות על איכות ההוראה ודירוג מקצועות שונים. כמו כן בודק המוסד את הישגי הסטודנטים בכל אוניברסיטה ואיזו תמיכה מקבלים הסטודנטים כדי להגיע להשגים אילו. דו"חות ההערכה המפורטים של המוסד מפורסמים באופן פומבי, לשימוש הציבור (ר' קישור). בבריטניה קיימות מערכות מדידה שונות לאוניברסיטאות באנגליה ולאלו שבצפון אירלנד, ווילס וסקוטלנד. כמו כן יש לקחת בחשבון שההערכות לא מתבצעות בדיוק באותו הזמן. בנוסף, העיתונים הגדולים בבריטניה, דוגמת ה"טיימס" וה"גרדיאן" מפרסמים אף הם דירוגים בלתי רשמיים של האוניברסיטאות, והמקצועות הנלמדים בהן. הערכת תארים מחקריים מתקדמים מתבצעת על ידי גופים הממנים מחקרים בבריטניה, פעם בחמש שנים ומדרגת בין מקצועות שונים באוניברסיטאות שונות. בהערכה נבדקת איכות העבודה האקדמית של חוקרי המוסד הנבדק.
בחירת מוסד לימודים
אוניברסיטאות ובתי ספר פרטיים המדורגים גבוה בסולם הדירוג אקדמי ונהנים מיוקרה אקדמית בינלאומית נוטים לגבות שכר לימוד גבוה יותר ומעלים את רף הקבלה. לכן חשוב לזכור כי "אוקסברידג'" (כינוי משותף לשתי האוניברסיטאות המפורסמות והמובילות ביותר בבריטניה - אוקספורד וקיימברידג') אינן חזות הכל - וכי בריטניה משופעת במוסדות אחרים "חדשים" קצת יותר (ועדיין יכולים להיות בני מאות שנים), איכותיים ובעלי מוניטין עולמי.
הכרה בתואר
לפני הבחירה במוסד הלימודים, ייתכן שכדאי לברר קודם האם התואר מוכר בישראל, לצרכים שונים: הכרה לצורך לימודי המשך, זכאות לגשת לבחינות רישוי מקצועי, או הכרה לצורך קביעת דירוג ושכר בשירות המדינה ובשירות הציבורי. אם אחד מהצרכים הללו רלוונטים לגביך, מומלץ לברר האם התואר מוכר בארץ. בקישור המצורף בתחתית העמוד ישנן הוראות כיצד לבדוק את ההכרה בתואר.
גודל המוסד
בדוק עם עצמך אם אתה מעדיף אוניברסיטה גדולה שיש לה יותר משאבים ושרותים הניתנים לסטודנטים אך בה אתה אנונימי, או אוניברסיטה קטנה יותר שהיחסים בין מרצים לסטודנטים אישיים יותר והקשרים החברתיים הדוקים יותר.
בעיר או בכפר
בעיר יש יותר אפשרויות למציאת עבודה, אבל באזור כפרי העלויות נמוכות הרבה יותר. בנוסף, העיר היא יותר רועשת ויש אופציות רבות לבילויים, בעוד באזור הכפרי שקט יותר ואין כל כך הרבה פיתויים שיפריעו לך להשקיע את כל הריכוז בלימודים.
מה מציע המוסד בנוסף
כדאי לבדוק אם האוניברסיטה או מוסד הלימודים מציע שירותים נוספים. אם זה מעונות (לרוב, מתחייבות האוניברסיטאות שמחוץ ללונדון לתת שירותי מעונות בשנה הראשונה), ספריות ואולמות ספורט.
קבלה לתואר ראשון
מגוון האוניברסיטאות בבריטניה הוא כה גדול כך שגם אם ציוניך בבגרות או בתואר הראשון אינם מהגבוהים, תוכל להתקבל בקלות לאחת או יותר מהאוניברסיטאות הפזורות בבריטניה, לעיתים גם אם אין לך תעודת בגרות כלל, עדיין תוכל להתקבל לשנת המכינה שלאחריה יקבע אם תוכל להמשיך בלימודים.
מסמכים ותעודות
תעודת בגרות
ככל שהציונים שלך טובים יותר כך הסיכוי להתקבל לאוניברסיטאות המובחרות גדל, באופן טבעי. עם זאת, אם יש לך תעודת בגרות תוכל ללא ספק למצוא אוניברסיטה שתוכל ללמוד בה.
מכתבי המלצה
מבית הספר שבו למדת. עדיף שהמכתב יהיה באנגלית, אך אם זה לא ניתן - יש לתרגם את המכתב לאנגלית אצל נוטריון.
חיבור קורות חיים
מסמך קורות חיים המפרט בצורת חיבור את הרקע שלך, תחומי עניין אקדמאים וכלליים, תחביבים (כולל העדפות למקצוע ספורטיבי אם יש), קצת על אופייך, מטרותיך והשאיפות האקדמיות שלך. כדאי להתאים את החיבור לפילוסופיה החינוכית של האוניברסיטה ולציפיותיה מהסטודנטים שלומדים בה, כפי שהם מתבטאים במידעון שלה. כך שמומלץ לעשות קצת עבודת רקע לפני ולא לשלוח לכל מוסד את אותו החיבור. עבודת ההכנה תגביר עד מאוד את סיכויי הקבלה שלך.
מבחנים
IELTS - מבחן שימוש באנגלית
המבחן בודק את כישורי השימוש בשפה האנגלית בארבעה תחומים שונים: הבנת הנשמע, הבנת הנקרא, כתיבה ודיבור. המבחן מתבצע במשרדי "המועצה הבריטית לתרבות" בישראל, ונמשך כ-3.5 שעות. טווח הציונים הוא בין 1 ל-9, ביחידות של 0.5. הציון מתקבל כשבוע לאחר ביצוע המבחן. האוניברסיטאות בדרך כלל דורשות ציון של 6.5 לפחות.
עלויות לימודים ומחייה
לונדון בירת אנגליה דורגה בשנת 2005 כעיר החמישית בעולם במדד יוקר המחייה, שמפרסמת חברת משאבי האנוש הבינלאומית Mercer. בשנה הקודמת לונדון דורגה במקום השלישי. יש להניח שאם לא יקרו מהפכות כלכליות בעולם בעשורים הקרובים, לונדון תישאר בעשירייה הראשונה של הערים היקרות בעולם למשך זמן רב. כמובן שבריטניה עצמה היא מדינה גדולה מאוד, שיש בה מגוון רחב מאוד של מוסדות לימוד, הפרוסים בכל רחביה. עלויות המחייה באזורים כפריים ומרוחקים מהמרכז עשויות להיות נמוכות יותר, כמובן. בכל ערי בריטניה - מגורים בסמוך למרכז העיר יהיו יקרים יותר מאשר המגורים בפרברים. מצד שני, הוצאות התחבורה הציבורית יהיו נמוכות יותר.
עלויות מחייה
חוברות המידע של "המועצה הבריטית לתרבות", הגוף הבריטי העוסק בין השאר בעידוד הלימודים האקדמיים בבריטניה, טוענות כי סטודנט צריך בערך 600 פאונד בחודש כדי לקיים את עצמו (מעבר לשכר לימוד) בנוחות, ואף לקיים חיי חברה ותרבות. עם זאת, בלונדון עצמה ובסביבותיה, ההערכה עולה ומגיעה עד לכ-770 פאונד. הבעייה היא שצריך לזכור שכל תוספת של פאונד אחד, מיתרגמת לתוספת של כמעט עשרה שקלים בחודש. בתור סטודנטים, תהיו זכאים להנחות מיוחדות לסטודנטים בחנויות רבות, תחבורה ציבורית, מוסדות תרבות ובידור, מוזיאונים, ועוד. בריטניה לוקחת ברצינות את הסטודנטים שלה (כמו גם בעלי תעודת סטודנט בינלאומית באופן כללי, למקרה שאתם מתכננים טיול בקרוב), ומציעה להם הטבות לרוב. להלן מספר דוגמאות למחירים בבריטניה, כפי שנאספו על ידי המועצה הבריטית לתרבות:
שכר הלימוד
שכר הלימוד במוסדות האקדמיים הבריטיים משתנה ממוסד למוסד, והוא תלוי בסוג התואר ובתחום הלימודי.
תואר ראשון (Undergraduate)
הלימודים לתואר הראשון נמשכים בין 3 ל-4 שנים, והשנה האקדמית נמשכת תשעה חודשים בשנה. שכר הלימוד בתחום האמנויות, החברה והרוח עומד על בין 6,250 ל-7,650 פאונד בשנה, במדעים שכר הלימוד גבוה יותר ונע בין 6,500 ל-9,950 פאונד בשנה, ואילו בתחומים טיפוליים (כגון רפואה) - שבהם הלימודים נמשכים 5-6 שנים - שכר הלימוד הא הגבוה ביותר, ונע בין 6,960 ל-18,000 פאונד בשנה.
תואר שני או לימודי תעודה לאחר תואר (Postgraduate)
לימודי תואר שני (Master's Degree) נמשכים כשנה שלמה, ואילו לימודי תעודה לאחר תואר (Postgraduate Diploma) נמשכים כתשעה חודשים. שכר הלימוד בתחום האמנויות, החברה והרוח נע בין 6,750 ל-8,200 פאונד בשנה, במדעים בין 6,500 ל-9,950 פאונד בשנה, ואילו בתחומים טיפוליים שכר הלימוד נע בין 6,200 ל-17,400 פאונד בשנה.
מנהל עסקים (MBA)
לימודי הסמכה במנהל עסקים בבריטניה נמשכים כשנה שלמה, בדומה לתוכניות תואר שני אחרות. שכר הלימוד נע בממוצע בין 7,500 ל-13,500 פאונד בשנה, אך בתי הספר המובילים והמפורסמים ביותר עשויים לדרוש עד 20,000 פאונד בשנה.
מעונות (ללא אוכל):
160-300 פאונד בחודש.
דירה עם שותפים:
160-200 פאונד בחודש.
אוכל:
110-135 פאונד בחודש.
תחבורה ציבורית:
1-3 פאונד ביום (יש חופשי-חודשי, והוא עדיף).
ספרי לימוד:
252 פאונד בשנה.
ביטוח רפואי:
ללא תשלום (לסטודנט בתוכנית מלאה של מעל 6 חודשים)
קבלה לתארים מתקדמים
מגוון האוניברסיטאות בבריטניה הוא כה גדול כך שגם אם ציוניך בבגרות או בתואר הראשון אינם מהגבוהים, תוכל להתקבל בקלות לאחת או יותר מהאוניברסיטאות הפזורות בבריטניה, לעיתים גם אם אין לך תעודת בגרות כלל, עדיין תוכל להתקבל לשנת המכינה שלאחריה יקבע אם תוכל להמשיך בלימודים
מסמכים ותעודות
גיליון ציוני התואר הראשון
תעודה רשמית של פירוט הציונים מלימודי התואר הראשון, המתורגמים לאנגלית ע"י המוסד האקדמי הישראלי. על התואר הראשון להיות בדרך כלל רלוונטי לתואר השני.
מכתבי המלצה
מכתבי המלצה מהפקולטה בו למדת בתואר הראשון ו/או מהמעסיקים (תלוי בתחום).
חיבור קורות חיים
מסמך קורות חיים המפרט בצורת חיבור את הרקע שלך, תחומי עניין אקדמאים וכלליים, תחביבים (כולל העדפות למקצוע ספורטיבי אם יש), קצת על אופייך, מטרותיך והשאיפות האקדמיות שלך. כדאי להתאים את החיבור לפילוסופיה החינוכית של האוניברסיטה ולציפיותיה מהסטודנטים שלומדים בה, כפי שהם מתבטאים במידעון שלה. כך שמומלץ לעשות קצת עבודת רקע לפני ולא לשלוח לכל מוסד את אותו החיבור. עבודת ההכנה תגביר עד מאוד את סיכויי הקבלה שלך.
מבחנים
IELTS - מבחן שימוש באנגלית
המבחן בודק את כישורי השימוש בשפה האנגלית בארבעה תחומים שונים: הבנת הנשמע, הבנת הנקרא, כתיבה ודיבור. המבחן מתבצע במשרדי "המועצה הבריטית לתרבות" בישראל, ונמשך כ-3.5 שעות. טווח הציונים הוא בין 1 ל-9, ביחידות של 0.5. הציון מתקבל כשבוע לאחר ביצוע המבחן. האוניברסיטאות בדרך כלל דורשות ציון של 6.5 לפחות.
GMAT (ללימודי מנהל עסקים)
המבחן מסייע לפקולטות ובתי הספר למנהל עסקים להעריך את כישורי המועמד ללימודים גבוהים בתחום. המבחן בודק יכולת כתיבה באנגלית, יכולת מתמטית, ומיומנויות מילוליות.
מקורות תעסוקה ומלגות
הגם שתנאי ויזת הסטודנט בבריטניה מאפשרים עבודה באופן חוקי (וחלקי, ראה לעיל), ואפילו נוכח העובדה שהמשכורת על אותה העבודה משולמת בפאונדים בריטיים, שכר הלימוד הגבוה ויוקר המחיה באנגליה בכלל ובלונדון בפרט לא יאפשרו לכסות את ההוצאות באמצעות עבודה ותו לא. סטודנט שמתכוון להגיע וללמוד בבריטניה צריך להכין את צינורות המימון - בין אם מדובר במימון עצמי (הון פרטי, ירושה, וכו) או מימון המתקבל ממלגות לימודים שונות (הדרך הפופולריות יותר) הכוללות לעיתים גם תשלומים בגין דמי קיום.
עבודה בבריטניה
ויזת הסטודנט בבריטניה מאפשרת למחזיקיה לעבוד באופן חלקי במהלך הלימודים, אך בתנאים מסויימים: במהלך תקופת הלימודים ניתן לעבוד עד 20 שעות בשבוע בלבד (אלא אם כן העבודה היא במסגרת התמחות הקשורה ללימודים), ואסור לעשות עסקים או לעבוד כעוסק עצמאי. בין הסמסטרים, במהלך החופשות, ניתן לעבוד במשרה מלאה. הוראות אלה חלות על סטודנטים הרשומים לתוכנית מלאה הנמשכת יותר מחצי שנה. בני זוג של סטודנטים אלה יורשו לעבוד רק אם משך הלימודים הוא לפחות שנה.
מלגות לימודים
תוכניות רבות מסייעות לסטודנטים לממן את לימודיהם בבריטניה. יתרון נוסף הוא, שיחסית למדינות אחרות, המידע על אותן מלגות וקרנות שונות נגיש יותר, ברור יותר, ובעיקר רב יותר. מרבית המלגות המוצעות לסטודנטים מיועדות לתלמידי התארים המתקדמים. יחסית קשה למצוא מלגה ללימודי תואר ראשון, וכשמוצאים אותה - הדרך לקבלתה ארוכה וצפופה במבקשים רבים נוספים.
מלגות Chevening
המלגה הטובה ביותר לסטודנטים בבריטניה, היא ככל הנראה מלגת Chevening. זוהי מלגה המוענקת מדי שנה ל-2,400 סטודנטים לתארים מתקדמים מרחבי העולם, על ידי משרד החוץ של בריטניה. הגשת הבקשות למלגה מתבצעת החל משנה לפני תחילת שנת הלימודים המיועדת, ותהליך המיון מתבצע על ידי "המועצה הבריטית" (The British Council). למלגת Chevening שלושה סוגים: הסוג הראשון מכסה עלויות לימודים בלבד; הסוג השנה מכסה לימודים ודמי קיום; ואילו הסוג השלישי הוא בגדר מלגה חלקית, המשתנה לפי הנסיבות. מידע על מלגות Chevening נמצא באתר הראשי של מפעל המלגות, או במקביל למועדי הגשת הבקשות, גם באתר המועצה הבריטית.
מידע כללי
מערכת החינוך בבריטניה מנהיגה אופני רישום שונים לתואר הראשון ולתארים המתקדמים. תלמידים המעוניינים להירשם לתואר הראשון יעשו זאת באמצעות מרכז הרישום הבין-אוניברסיטאי הנקרא UCAS. בצורה זו ניתן לשלוח טופס הרשמה אחד למספר רב של אוניברסיטאות ומסלולי לימוד. סטודנטים המעוניינים להירשם לתארים מתקדמים יעשו זאת באופן ישיר מול האוניברסיטאות שבחרו. כך או כך, הגם שתהליכי הרישום עשויים להתארך ולהימשך זמן מה, ההנחיות הן ברורות, אתרי האינטרנט של המוסדות השונים מציעים מידע נרחב על תהליך הרישום והקבלה, ובחלק מהמקרים מאפשרים לתלמיד לבדוק מה הסטטוס של הבקשה שלו.
UCAS: מרכז הרישום הבין-אוניברסיטאי
שירות הקבלה לאוניברסיטאות ומכללות (Universities and Colleges Admissions Service), הידוע בכינויו המקוצר UCAS, הוא מרכז בין-אוניברסיטאי שדרכו נרשמים כל תלמידי התואר הראשון בבריטניה, מקומיים וזרים כאחד. דמי הרישום שהוא גובה נעים בין 5 פאונד (למוסד אחד) ל-15 פאונד (הרשמה למספר מוסדות). ההרשמה באמצעות UCAS כוללת מילוי טופס הרשמה, שעשוי להיות מורכב ומבלבל. "המועצה הבריטית" מקיימת לשם כך מפגשי סיוע לנרשמים לתואר ראשון, במהלך שנת הלימודים, מדי חודש לערך.
מסמכים ותעודות
גליונות ציונים
המועמדים לתואר ראשון יתבקשו להציג תעודת בגרות מלאה מתורגמת לאנגלית וחתומה ע"י נוטריון. מועמדים לתארים מתקדמים ידאגו לתרגום גיליון הציונים האוניברסיטאי שלהם.
מכתבי המלצה
מועמדים לתואר ראשון יכולים להביא מכתבי המלצה ממורים או יועצים בבית הספר התיכון, או ממפקדיהם בצבא. למועמדים לתואר שני או שלישי מומלץ להביא המלצות ממרצים שלימדו אותם במהלך הלימודים לתארים הקודמים, או ממנהליהם במקום העבודה, שעשויים להעיד על התאמתם לתחום הלימודים, ועל כישוריהם בעבודה. ההמלצות, כמובן, צריכות להיות כתובות בשפה האנגלית, ומומלץ שיהיו מודפסות על נייר רשמי.
חיבור קורות חיים
מסמך קורות חיים המפרט בצורת חיבור את הרקע שלך, תחומי עניין אקדמאים וכלליים, תחביבים (כולל העדפות למקצוע ספורטיבי אם יש), קצת על אופייך, מטרותיך והשאיפות האקדמיות שלך. כדאי להתאים את החיבור לפילוסופיה החינוכית של האוניברסיטה ולציפיותיה מהסטודנטים שלומדים בה, כפי שהם מתבטאים במידעון שלה. כך שמומלץ לעשות קצת עבודת רקע לפני ולא לשלוח לכל מוסד את אותו החיבור. עבודת ההכנה תגביר עד מאוד את סיכויי הקבלה שלך.
מבחני סף ומיון
כחלק מדרישות הקבלה ללימודים גבוהים בבריטניה, תידרש לעבור ולהציג את ציוניך באחד או יותר מהמבחנים הללו:
בחינות הסף
בנוסף לציוני הבגרות או התואר הראשון שלכם תדרשו לעבור בחינות סף ספציפיות למוסד הלימודים אותו אתם רוצים לפקוד. בחינות אלו יבדקו את התאמתכם ללימודים בבריטניה, אם ברמת השפה או בדרישות בסיס במקצוע הנלמד. שתיים מהבחינות הנפוצות יותר הן ה-IELTS, הבודק את רמת האנגלית. זו בחינה שנדרשת כמעט בכל תחום לימודים וה-GMAT הנפוץ בתחומי הכלכלה והמנהל.
IELTS - אנגלית כשפה שנייה
המבחן בודק את כישורי השימוש בשפה האנגלית בארבעה תחומים שונים: הבנת הנשמע, הבנת הנקרא, כתיבה ודיבור. המבחן מתבצע במשרדי "המועצה הבריטית לתרבות" בישראל, ונמשך כ-3.5 שעות. טווח הציונים הוא בין 1 ל-9, ביחידות של 0.5. הציון מתקבל כשבוע לאחר ביצוע המבחן. האוניברסיטאות בדרך כלל דורשות ציון של 6.5 לפחות.
GMAT (ללימודי מנהל עסקים)
המבחן מסייע לפקולטות ובתי הספר למנהל עסקים להעריך את כישורי המועמד ללימודים גבוהים בתחום. המבחן בודק יכולת כתיבה באנגלית, יכולת מתמטית, ומיומנויות מילוליות.
טיסות
חמישה נמלי תעופה משרתים את לונדון, בירת אנגליה. העיקרי שבהם הוא נמל התעופה הית'רו (Heathrow), הנמצא מדרום מערב לעיר. "אל-על" וחברת התעופה הבריטית "בריטיש אייווייז" מפעילות אליו טיסות יומיות מנמל התעופה בן-גוריון. שדה נוסף הוא "גטוויק" (Gatwick), המשרת בעיקר טיסות שכר. בימי שישי טיסות "אל על" יוצאות ומגיעות משדה "סטנסד" (Stansted), מצפון לעיר. שדות התעופה האחרים, הקטנים יותר, הם "לונדון סיטי" (London City) ו"לוטון" (Luton). שדות אלה משמשים כמסופים המרכזיים של חברות התעופה הזולות שהתפתחו בשנים האחרונות, דוגמת "EZJet", "BMI" ו-"RyanAir". מחיר כרטיס טיסה ת"א-לונדון-ת"א עומד על סביבות ה-400 דולרים, תלוי בעונה.
משך הטיסה:
כ-5 שעות
סידורי ויזה ודרכון
מיד לאחר הגעת הודעת הקבלה מהאוניברסיטה או המכללה, ועוד לפני שמזמינים כרטיס טיסה, יש צורך להתחיל תכף ומיד בסידורי הויזה והדרכון. אלה הן שתי משימות בירוקרטיות - הראשונה מורכבת ודורשת זמן רב, והשנייה קצרצרה ופשוטה - ובדיוק משום כך נוטים לדחות אותה ולהיזכר בה ברגע האחרון, שבו כבר יש כל כך הרבה דברים אחרים לדאוג להם.
בדיקת הדרכון הישראלי
חשוב לא לדחות את בדיקת תאריך התפוגה של תוקף הדרכון שלכם. לא הייתם רוצים להיזכר במשימה הזו שבועיים לפני הנסיעה, ולרוץ למשרד הפנים (שמדי פעם בפעם גם פורצות בו שביתות עובדים שעלולות להיות ממושכות). אם במועד הנסיעה המשוער לארה"ב לדרכון שלכם יוותרו רק 6 חודשי תוקף - אנא דאגו להאריך את תוקפו בהקדם. כיום, הארכת דרכון היא פעולה פשוטה ביותר, שאינה כרוכה בתשלום: ניגשים לסניף הדואר הקרוב שבו יש תיבת שירות של משרד הפנים (פרטים באתרי משרד הפנים או חברת הדואר), ממלאים טופס, מכניסים אותו למעטפה עם תעודת הזהות והדרכון עצמו, ומשלשלים לתיבת השירות. בתוך מספר ימים הדרכון המוארך ותעודת הזהות יחזרו אליכם בדואר. כדי לקצר את התהליך עוד יותר, תוכלו להיכנס לאתר האינטרנט של משרד הפנים, להוריד את הטופס המתאים, ולבוא עם הטופס המלא לדואר.
הגשת בקשה לויזת סטודנט
תייר ישראלי אינו זקוק לויזה כדי להכנס לבריטניה, ואם תוכנית הלימודים שלכם בבריטניה נמשכת פחות משישה חודשים - תוכלו גם אתם להיכנס לבריטניה וללמוד בה ללא צורך בויזה. לעומת זאת, אם אתם מתכננים לימודים ממושכים יותר בבריטניה, תזדקקו לויזת סטודנט. הגשת הבקשה לויזת סטודנט לא מתבצעת בשגרירות בריטניה עצמה, הנמצאת בשד' הירקון בתל-אביב, אלא במשרדי השירות הקונסולרי של בריטניה, בבית "מגדלור", רח' בן-יהודה 1, תל-אביב. לצורך הגשת הבקשה תידרשו להביא פריטים אלה:
טופס בקשה
את הטופס ניתן להוריד מאתר האינטרנט של שגרירות בריטניה, בכתובת המצורפת.
דרכון
או תעודת מעבר אחרת
שתי תמונות פספורט
על רקע בהיר, וללא משקפי שמש, כובעים (להוציא כיפות או כובעים הנחבשים מסיבה דתית), וכו'.
אגרת ויזה
בסך השווה ל-85 פאונד, בשקלים חדשים, במזומן או בהמחאה של בנק הדואר.
הוכחות מימון עצמי
תלושי משכורת, דפי חשבון מהבנק, או כל מסמך אחר שיוכיח כי יש בידיכם את האמצעים לקיים את עצמכם מבלי להסתמך על שירותי הרווחה בבריטניה.
מסלול ראשוני (Itinerary)
מדובר באותו הדף שמקבלים בדרך כלל מסוכנות הנסיעות (לא חייבים לרכוש כרטיסים) ובו מועדי הטיסות שהוזמנו.
X
שירות אישי חינם
מחפש את מוסד הלימודים שהכי מתאים לך? השאר פרטים
באנר פירסומי