להיות עורך דין במדינת ישראל זו גאווה, אמנם צמד המילים הללו היו מרשימות יותר בעבר אך עדיין מדובר במקצוע יוקרתי ומכובד. הסיבה? המשפט זה השפה של חיי היום יום ולכן יש לעורכי דין את הכוח לתקן את העולם, לשנות, לעשות סדר ולהשפיע. הבעיה? לא בטוח שבאמת יש אחת כזו, אך נראה כי לשכת עורכי הדין כמו גם משרד המשפטים טוענים כי ישנה הצפה גדולה של עורכי דין שפוגעת במקצוע היוקרתי. הפתרון? החמרת התנאים כמו הארכת תקופת ההתמחות לשנה וחצי במקום שנה, התוצאה? תסכול. אז מה עושים עכשיו?
המכללות קידמו את הפלורליזם ואפשרו להשיג את התואר הנכסף וזאת, בין היתר, בעזרת מרצים מן השורה הראשונה ויחס אישי לכל סטודנט. בהודעות שהוציאה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודש מרץ האחרון על מועמדים ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות בשנת הלימודים תשע"ו, נראה כי בשנים האחרונות ישנה עלייה במספר הנרשמים למכללות וזאת לעומת ירידה משמעותית במספר המועמדים לאוניברסיטאות. נראה כי מתעניינים בלימודים מבינים זאת היטב ומעדיפים למצוא את עצמם בין כותלי המכללות על פני האוניברסיטאות. יתרה מזאת, על פי הודעה של לשכת עורכי הדין שפורסמה לפני פחות משבוע כמעט 80 אחוזים מסך כל הנבחנים לבחינת ההסמכה במועד האחרון הם בוגרי מכללות. נתון מדאיג? לא בהכרח.
סטודנטים שלומדים תואר ראשון במשפטים לאו דווקא הולכים להיות עורכי דין, כאשר חלקם לוקחים בחשבון שישנה סבירות שיעסקו בתחום אחר. לימודי משפטים מקנים ידע נרחב בתחומים שונים כאשר בוגרי תואר זה משתלבים בתחומים כמו עבודה סוציאלית, יזמות, שיווק, תקשורת ומקצועות נוספים. הידע הבסיסי שמקבלים בלימודי משפטים הוא כוח שכן זאת השפה המדוברת בחיי היום יום, הרי מי שמחזיק בחוק ומבין אותו על בוריו הוא החזק והוא זה שיודע לדבר בשפה המשפטית ולו יש את הכוח להשפיע.
לפני למעלה משנה נחתם הסכם שכלל בין היתר הארכת תקופת ההתמחות לשנה וחצי במקום שנה עבור סטודנטים שהתחילו את לימודיהם באוקטובר 2016. בפוסט שפרסמה בפייסבוק שרת המשפטים איילת שקד לפני למעלה משנה כתבה, "על מנת לשפר את ההכשרה המקצועית של עורכי הדין העתידיים, את תנאי ההתמחות ולהיטיב את תדמית המקצוע, קידמתי הסכם הכולל מספר החלטות ושינויים, שיחול על סטודנטים למשפטים המתחילים ללמוד מאוקטובר 2016". יש כאלה שטוענים שזה נעשה במטרה להשביח את המקצוע, אך מנגד עולה השאלה האם זה נכון להקשות על ציבור הסטודנטים שרוצה ללמוד משפטים וכך לשמור על שוק פחות תחרותי ויותר רווחי?
נראה כי במצב הנתון בו תקופת ההתמחות היא שנה וחצי, אפשר למצוא מתחתמים שעוסקים בתפקידים טכניים שכלל אינם מקדמים אותם כאשר תוסיפו לכל זה את שכרם הנמוך בתקופת ההתמחות, זוהר? לא ממש.
המקצוע המשפטי מקבל פרסומים שליליים בתקופה האחרונה, בין אם זה כותרות על הצפה של עורכי דין בשוק, על בוגרים שלא מוצאים עבודה, על מתמחים מתוסכלים או על משכורות נמוכות ולפעמים נדמה שישנה יד מכוונת עם אינטרס פשוט של שליטה על השוק והורדת התחרות. מה לא מפרסמים? סטודנטים שמשתמשים בתואר הנחשק בכדי להשתלב בתפקידים נוספים, שתואר במשפטים הוא הבסיס לתחומים נוספים, שאחוז הסטודנטים הניגשים למבחני לשכה מהמכללות הוא גבוה יותר מהאוניברסיטאות, שגם אם לא כולם עוברים לפחות המכללות קידמו את הפלורליזם ואפשרו לאוכלוסיות נוספות להשיג את התואר הנחשק. האם זו בעיה? האם העובדה כי ישנה תחרות בין עורכי דין מורידה בערכם? למה ברוב תחומי הלימוד התחרות הינה בריאה והטובים משתלבים ובלימודי משפטים המונח "שוק חופשי" הפך למילה מגונה? נראה כי התשובות על כך חלוקות אבל בדבר אחד אפשר להיות בטוחים: מי שרוצה להיות עו"ד לא מפחד ואת זה ניתן לראות בביקוש הגבוה ללימודי המשפטים וזאת למרות המגבלות החדשות.
