במוח יש כ 1000 מיליארד תאי עצב (בערך פי 16 מאשר מספר כל האנשים החיים על פני כדור הארץ) ככל שהאדם לומד ומתנסה בדברים חדשים, נוצרים יותר קשרים בין תאי העצב השונים. רשת התקשורת של תאי העצב, מקבלת מידע על מה שקורה בעולם החיצון מאיברי החישה ומתרגמת לעובדות..
יש שלושה סוגי זיכרון
הזיכרון המיידי, כל המידע הנקלט בחושים עובר עיבוד ראשוני תוך חלקי שניות, אך רק חלק מזערי מהמידע זוכה לעבור למנגנוני הזיכרון האחרים. רובו נשכח מראשנו לאחר כשתי שניות (משהו זוכר מה שם הכתבה..?) ולא עובר את טווח הזיכרון המיידי הקצרצר.
זיכרון לטווח קצר בני האדם מסוגלים לזכור כחמישה עד תשעה פריטים בזיכרון לטווח קצר.
רוב האנשים זוכרים בקלות רצף קצר של מספרים, ומתקשים בזכירת רצפים ארוכים (מעל שמונה אותיות). כאשר יש משמעות לרצף הארוך ישתפרו הביצועים באופן משמעותי
זיכרון לטווח ארוך קשה להחדיר מידע לסוג זיכרון זה, אך לאחר שהמידע נכנס, הוא נשאר שם ימים, שנים ואפילו כל החיים. ישנם מספר סוגי זיכרון מילולי, חזותי, מוסיקלי, ריחות, מגע ועוד.
ורק לשם השוואה.. משקל מוח של פיל 6,000 גרם, שימפנזה 420 גרם, כלב 70 גרם, תנין 8 גרם, חולדה 2 גרם..
אז מעתה אל נא תאמר שכחתי, אמור לא הכנסתי לזיכרון לטווח ארוך..
על האונייה פיקד קצין האצ"ל אליהו לנקין ורב החובל מונרו פיין. בשל עיכוב ביציאה, הספינה הגיעה לישראל לאחר ההפוגה הראשונה של מלחמת העצמאות והפירוק הרשמי של האצ"ל. עם היוודע דבר הגעתה של הספינה לארץ, דוד בן גוריון נפגש עם מנחם בגין בשל אי הסכמה בנוגע לגורל תכולת הספינה, אך ללא הועיל, אי ההסכמה נותרה והספינה הגיעה לארץ.
אי הסכמה לפשרה, הוביל לקרב, שהביא את בן גוריון לשלוח את יגאל ידין שהיה אז קצין המבצעים של צה"ל, להכניע את "אלטלנה". הקרב הוכרע כאשר בן גוריון קידם את אחד מתותחי צה"ל והורה להפעילו, הספינה הועלתה באש.
בקרב זה נהרגו 16 אנשי אצ"ל ושלושה חיילי צה"ל. בשידור רדיו לאחר המקרה בגין קרא לאנשיו לא לפגוע ביהודים. "אלטלנה לימדתנו כי הכרח הוא שהדמע יבוא במקום הדם.. לעיתים מוטב שאחד ייתן דמעות לב על תועבה שנעשתה בישראל, מאשר רבים יבכו על תוצאותיה".
בעקבות הפרשה נעצרו כ 200 מאנשי אצ"ל ושוחררו לאחר מספר שבועות. בעוד שחלק מבכירי הארגון הוחזקו עד סוף אוגוסט, כמו כן פורקו יחידות אצ"ל.
