חכם מה הוא אומר:
הסטודנט החכם מקמט את מצחו הבולט, מסתכל בעיניו הגדולות משתדל להבין ואומר: מה פשר הדבר? מה זה סילבוס? מדוע עלינו לקרוא מאמרים בשקיקה? מדוע עלינו לכתוב עבודות מייגעות? לשם מה אני ושכמותי נאלצים להגיע לשיעורי חובה? הרי ניתן בקלות רבה לדלג על שלב הלמידה. מרציי היקרים, קבלתם בזרועות פתוחות את כל אשר הגשנו עד כה, ציפיתם בקוצר רוח למועד הגשת העבודות, התרגשתם עד דמעות ממוצא פינו. ולפתע הנכם משנים גישתכם. לוחצים ומענים אותנו בשם היכל החוכמה, על ענייני דיומא כסילבוס והמחקר האקדמי. מה מוזר הדבר, ומה פשר העניין, הרי אין לי פנאי לשקידה מיותרת, עלי לצאת ולהפגין את חכמתי ברבים? ולסיום יוסיף: "כך היה, כך הווה וכך יהיה".
רשע מה הוא אומר: הסטודנט הרשע מגלגל את ידיו בתשוקה ומתבונן מן הצד בכל התרחש, הוא אינו רואה עצמו כמי ששייך, הוא על האקדמיה רק שמע. כאשר הוא כבר, מטריח עצמו, ואוסף את מטלטליו אל ההיכל, לרוב יימצא יושב לו על כר הדשא או בגזוזטרת הקפיטריה. יניח את רגלו הימנית על השמאלית יחשוף את שיניו דרך לגלוג, וישאל: אילו מנהגים וזכרונות משונים הם אלה אצלכם? מוטב היה לשכוח את השטויות הישנות הללו! הנכם מתנהגים ככסילים, מדוע אינכם מצטרפים אלי לבטלה? לשם מה עלינו לדעת דבר מה? מוטב הרי לגלגל לנו איזה ג'וינט שיכניס לאווירה. ולסיום יוסיף, "כך היה, כך הווה וכך יהיה".
תם מה הוא אומר: הסטודנט התם, עיניו מביעות הערצה, כנות ויושר. הוא אינו נמנה עם היודעים לקמביין, לקצר דרכים ולחטט. העולם בעיניו פשוט. אין דרך שלה אין פתרון, האדם כטוב בעיניו ייעשה. כלום אינו קשה לו; אוהב הוא להאמין ולהעריץ מתוך אמונת אדם. נעשה ונשמע. מחפש הוא את החוכמה, ורואה בצדק כנר לרגליו. מאמין הוא כי הידע ישרת אותו בדרכים שונות. שאלות קיטבג, על שמו נקראות. מתוך תמימותו שואל הוא: האם יש תרגיל לשבוע הבא, מה הם תנאי הקבלה לתואר שני? האם יש מסלול מקוצר לדוקטורט?
אינו יודע לשאול מה הוא אומר: הסטודנט הרביעי פשוט אינו יודע לשאול. בשגרת יומו ממלא את עולמו, אין עולה על דעתו המחשבה לשאול מה ואיך, למה ומדוע. אין בו מין הבחירה, השאפתנות והתהייה. הדרך הישרה, על פיה יישק דבר, אין הוא מפקפק, מקבל את הדברים כתורה מסיני. הכל הוא מקבל כדבר המובן מאליו, ועל כן, ציפייה לשאלתו, כמוה כציפייה לימות המשיח. אין טעם בלחכות לשאלתו, אלא להקדים ולספר לו, הכל ביוזמתך שלך, הבחירה, הדרך, הקבלה, הכל שלך. במשנתו אומר הוא לנו: זה לא שאנחנו לא רוצים אנחנו פשוט לא יכולים.
