רוקחים נותנים תרופות באמצעות מרשמים שניתנים להם ע"י רופאים ומספקים מידע ללקוחות בנוגע לתרופות ולשימוש בהם. הם מייעצים לפיסיקאים ולמתמחים ברפואה על בחירה, מינון, אינטראקציות והשפעותיהן של תרופות. רוקח חייב להבין את השימוש , ההרכב, וההשפעות הקריטיות של תרופות.
ערבוב וייצור תערובת של רכיבים כדי ליצור אבקה, טבליות, קפסולות, משחות לוקחים חלק מאד קטן מהתמחותו של הרוקח, משום שרובם הגדול של התרופות מיוצר ע"י חברות לתרופות.
רוקחים שעובדים במרפאות או בקהילה מייעצים לפציינטים ועונים לשאלות בנוגע למרשמי תרופות כמו תופעות לוואי. הם מספקים מידע בנוגע לתגובות של התרופה וממליצים על תרופות לאחר ששאלו את הפציינט סדרה של שאלות על מצבו הבריאותי, כמו האם הוא לוקח תרופות אחרות.
בנוסף, נותנים הרוקחים עצות בנוגע לציוד רפואי יציב ומוצרי טיפול בריאותיים ביתיים. אלו שמנהלים או בעלי בתי מרקחת ציבוריים יכולים למכור סחורה שהיא לא תרופתית או בריאותית, להעסיק ולפקח על עובדים ולנהל את כל הפעולות המתבצעות בבית המרקחת.
ישנם רוקחים ציבוריים המעניקים שירותים מיוחדים , על מנת לעזור ללקוחות להתנהל ולחיות עם תנאים כגון, אסטמה, סכרת, הפסקה בעישון או לחץ דם גבוה.
רוקחים שעובדים בבתי חולים וקליניקות מחלקים תרופות ומייעצים לצוות הרפואי על השפעותיהן של התרופות. בנוסף, הם מעריכים, מתכננים ומפקחים על התנהגות תרופתית. הם מייעצים לחולים על שימוש בתרופות בזמן שהותם בבית החולים ושימוש תרופות בבית לאחר שהם משתחררים מבית החולים. רוקחים יכולים גם לתת הערכה על דפוס התנהגות הנובע משימוש בתרופות ועל התוצאה, עבור פציינטים בבתי חולים ובארגונים רפואיים אחרים.
מרבית הרוקחים שומרים על רישומים חשאיים במחשב של הטיפול התרופתי של פציינטים וזאת על מנת להבטיח שתופעות לוואי של תרופות לא יופיעו. חלקם גם מלמדים סטודנטים לרוקחות ומתמחים לקראת סיום לימודים וקבלת הרשיון.
ישנם רוקחים שמתמחים באזורי מסוימים של טיפול תרופתי כגון, הפרעות פסיכיאטריות, תמיכה תזונתית תוך ורידית , אונקולוגיה, רוקחות גרעינית.
שכר הלימוד הוא כ-9,500 שקלים בשנה.
כימיה, פיסיקה, ביולוגיה, אנטומיה והיסטולוגיה, מתמטיקה ומחשבים, צורות רוקחיות, כימיה אורגנית ופרמצויטית, ביורוקחות, פיסיולוגיה ועוד...
הלימודים נמשכים ארבע וחצי שנים ובסופם מקבל הבוגר תואר ראשון B.Pharm ברוקחות .
40% מהרוקחים עובדים בחצי משרה. מרבית מהרוקחים במשרות מלאות עובדים 4 שעות בשבוע. כמה מהם, במיוחד רוקחים עצמאיים עובדים יותר מ-50 שעות בשבוע.
רוקחים צריכים להיות בעלי נטייה למקצועות מדעיים וריאליים, בעלי כישורים תקשורתיים טובים ורצון לעזור לאחרים. הם צריכים גם להיות מצפוניים ולשים לב לפרטים וזאת משום שההחלטות שהם לוקחים יכולות להשפיע על חיי אדם.
בבתי מרקחת קהילתיים, רוקחים מתחילים בדרך כלל ברמה של הצוות. לאחר שהם רוכשים ניסיון , כמה מהם נהיים בעלים או שותפים בבתי מרקחת. רוקחים שעובדים ברשת של פארמים יקודמו למנהלים ומפקחי בית המרקחת בחנות , למנהלי מחוז ולאחר מכן לתפקיד ניהול במשרדי ההנהלה של הרשת.
רוקחים בבתי חולים יכולים להגיע לתפקידי פיקוח או אדמניסטרציה. רוקחים בחברות המייצרות תרופות יכולים להשתלב בשיווק, מכירות, מחקר, ייצור, אריזה ותחומים אחרים נוספים.
מספר הרוקחים בעלי רשיון עומד על 4,000 , כאשר חצי מהם מועסקים במקצוע. סיבה אחת לכך קשורה במגדר. 50% מהרוקחים הם נשים ורובן נושרות ממעגל העבודה או עובדות במשרה חלקית. סיבה שנייה היא, שהרבה רוקחים נרשמים לתארים מתקדמים ואז עובדים במחקר ופיתוח חברות ביוטק ופרמצטיות.
בחברות ביו טכנולוגיה וביוטק אין צורך ברשיון לרוקחות. הרוקח מועדף לעבודה בגלל שלמד רוקחות, ביולוגיה, כימיה.
כיום קיים מחסור ברוקחים בשוק ומי שמתלונן על כך בעיקר זה המגזר הפרטי שכולל את רשתות הפארמים.מדי שנה יוצאים לשוק כ-120 בוגרים , כאשר נרשמים 1,800. הסיבה לאי פתיחת מקומות נוספים ברוקחות היא, הרצון לשמור על הרמה הגבוהה וחוסר תקציב.
בישראל כ-120 בתי מרקחת בפארמים, 300 בתי מרקחת פרטיים, 300 בתי מרקחת של קופות החולים וכ-50 חברות פארמצטיות.
רוקח בשנים הראשונות שעובד בקופת חולים או בבתי חולים מרוויח כ-5,000 ¤ ברוטו.
רוקח " " " שעובד ברשתות הפארמים ובתי מרקחת פרטיים מרוויח כ-8,000 ¤.
רוקח שעובד במחקר בחברות ביו טכנולוגיה ופארמצטיות מרוויח כ-10,000 ¤.
מספר הרופאים הקהילתיים שיזדקקו להם בעתיד יהיה תלוי בשיעור ההתרחבות של רשתות פארמים ודראג סטורים . מי שילכו ויגדלו הם רשתות הפארמים הגדולות ומספרם של רוקחים קהילתיים יגדלו גם כן. התפתחות תעסוקתית צפויה בבתי מרקחת הפרטיים והשכונתיים.
העסקת רוקחים בבתי חולים צפויה להעלות אך באופן איטי, בזמן שבתי חולים יצמצמו את זמן שהות החולה במחלקה, יבטלו וימזגו מחלקות. שירותי רוקחות שנעים ממקום למקום, רציפים, לטווח ארוך, שירותי רוקחות ביתיים יהוו פתרונות תעסוקתיים טובים לרוקחים. בתי החולים בארץ מתחילים להבין כמה חשוב להעסיק רוקחים קליניים ובאוניברסיטה העברית פתחו מסלול לרוקחות קלינית בו לומדים 8 סטודנטים מדי שנה. הזדמנויות חדשות לרוקחים הם שילוב בניהול מוסדות סיעודיים וטיפוליים, שם יוכלו רוקחים לנתח מהלכים והתנהגויות בשימוש בתרופות עבור אוכלוסיית המטופלים שלהם. גידול מהיר צפוי גם עבור רוקחים בעלי הכשרה במחקר, ניהול מחלות ומחקרים הקשורים בתוצאות ותועלות של טיפול בתרופות שונות.
פתיחת שירותי בריאות נוספים ידגישו את תפקידם של הרוקחים . ההבנה שההוצאות בשימוש בתרופות כדי לטפל במחלות הוא בדרך כלל נמוך מההוצאות של חולים שמצבם הרפואי לא מאפ/ר טיפול. רוקחים יכולים להפחית הוצאות שהם התוצאה של סיבוכים בלתי צפויים בעקבות תגובות אלרגיות או אינטרקציות בין תרופות.
העלייה במספרם של האנשים בגיל הביניים ובגיל העמידה ידרבן את הדרישה לרוקחים מכל תחומי ההתמחות. מספר המרשמים ישפיע על הדרישה לרוקחים ובני הגיל הבינוני וגיל העמידה ישתמשו יותר במרשמי תרופות בממוצע מאשר בני הגילאים הצעירים.
גורמים אחרים יעלו את הדרישה לרוקחים בחמש שנים הקרובות יהיו, הסבירות להישגים מדעיים שיאפשרו פיתוח תרופתי, התפתחות חדשה בניהול תרופות ועלייה בצרכנים מתוחכמים שיבקשו יותר מידע על תרופות.