הד"ר י' מעביר מדי שנה קורס במדעי הרוח והחברה באוניברסיטה העברית בירושלים, אך באחרונה הוא מתקשה ללמדו. בסוף הקורס הוא ביקש מהתלמידים לכתוב עבודה, אבל שכשהם ניגשו לספריה לחפש חומר כדי להכינה, הם לא הצליחו למצוא ספרים עדכניים בתחום. לפי נתונים שהועברו ל"הארץ", מספר הספרים שנרכשים מדי שנה לספריית האוניברסיטה העברית בעבור מדעי החברה ירד בארבע השנים האחרונות מ-2,915 ל-556 - ירידה של 80%.
"ספרים וכתבי עת הם הדרך שלנו ללמוד מה נעשה בעולם המחקר. יש תחומים שלמים שבקושי, אם בכלל, נרכשים בהם ספרים", אומר י', "אלה תחומי דעת שאין אליהם נגישות". בסופו של דבר, י' הביא לסטודנטים ספרים שלו, מהבית, כדי שיוכלו לכתוב את העבודה.
התופעה מתרחשת היום לא רק באוניברסיטה העברית, אלא בכל האוניברסיטאות בישראל. מבדיקת "הארץ" עולה, כי הספריות הן מהנפגעות העיקריות של הקיצוץ הנרחב בתקציב ההשכלה הגבוהה. ברבות מהספריות ירד היקף רכישת הספרים ב-50% ואף יותר. מרצים רבים מגדירים זאת כפגיעה באושיות האוניברסיטה, שמזיקה באופן ישיר לרמה האקדמית של ההוראה והמחקר.
"סטודנטים צריכים לכתוב עבודה, אבל החומרים לא נמצאים בספריה", אומרת מתרגלת מאוניברסיטת בן גוריון, "יש גם בעיה של תנאים. המבנה מאוד קטן יחסית למספר התלמידים ולמספר הספרים. יש ספרים שמאוחסנים זה על גבי זה, בשתי קומות. אין מספיק שולחנות ולאנשים אין מספיק מקומות לשבת ולעבוד. במלתחה אין מקום ואנשים נשלחים להפקיד את התיקים בבניין אחר".
