נשים, נשים, נשים. היה מי שאמר אי אפשר איתן ואי אפשר בלעדיהן. היום, יותר מתמיד אפשר
לראות שאי אפשר בלעדיהן (לאו דווקא מהסיבות שאתם חושבים). פשוט, הן מהוות את הרוב בקמפוס, על צבעיהם, גווניהם וטעמיהם השונים ובכל התארים (תואר ראשון, שני ושלישי).
כן, הנשים מהוות 56% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון. אם נדייק אז נשים מהוות 74.13% מתחום הבריאות והרפואה, 47.79% לומדות מחשבים, 52.73% לומדות כלכלה ומנהל עסקים אומנם בתחום ההנדסה והמדעים המדוייקים המגמה היא איטית 40.57% לומדות מדעים ואילו רק 35.04% לומדות את תחום ההנדסאים והטכנאים.
יצאתי לראות את הדברים בשטח, בסביבה הטבעית. לא שמעולם לא ראיתי אישה בקמפוס, אבל הייתי רוצה לראות את עצמי כעיתונאית חוקרת, אנתרופולוגית אקטיבית ולא מתוך כורסא (למרות שאם מדובר על כורסת טלוויזיה, יש על מה לדבר, אבל אז, אין כבר עם מי ...)
עמדתי בתור של הבדיקות הבטחוניות להכנס למחוז ההשכלה והחוכמה ותהיתי כיצד החלוקה מתנהלת. והאם ניתן לאפיין את הנשים, שהרי כבר נאמר שכל אדם הוא עולם ומלואו. יחד עם זאת, עם כל הכבוד להתפלספות, נתבקשתי לבצע משימה ואני מתכוונת למלא אותה.
ממעוז הנשיות, עברתי למעוז הגבריות, לפקולטה למדעים מדויקים. שם מצאתי את דוקטורנטית בביה"ס למדעי המחשב שאמרה "המצב עדיין רחוק להיות מה שהייתי רוצה. ניתן לראות כאן (בפקולטה מ.ר.) מספר מצומצם של סטודנטיות אך מסתמן שינוי. יש התעניינות מצד הסטודנטיות להמשיך וללמוד תואר שני בתחומים אלו... מעט אבל קיים... כמובן שזה מצביע גם על מספר מצומצם של מרצות.
את ההסבר ל"תופעה", הלכתי למצוא בחוג לפסיכולוגיה. שם מצא אותי פרופסור גדעון לבנה (כנראה שסימני השאלה באישונים הסגירו אותי). "את המגמה של נשים עצמאיות וחזקות ניתן לראות בכל התחומים בחיים, מנשים צעירות שבחרו לכהן בכנסת, ועד למקצועות חופשיים. התפיסה של אבחנה בין מקצועות "גברים" ו"נשיים" עדיין קיימת, אבל זה תוצר של חינוך קודם. אני מקווה שהתזוזה מבשרת את השינוי. כאמור, מגיע דור חדש של נשים המוכן להשקיע וללמוד.
טוב, את הדרך החוצה מצאתי חיש קל, החשכה כבר ירדה, והשכינה שררה. לא יצאתי עם חידושים, רק עם מסקנות, השינוי מקורו בלמידה..
