10 בינואר 2022, ערב יום שישי בבית משפחת ישראלי, ירוחם.
עידן, בחור צעיר לאחר צבא, מחליט להירשם למסלול משולב כלכלה ויזמות בינלאומית וננוטכנולוגיה. נרשם מחדר התקשורת הביתי (מעין חדר אינטראקטיבי המשלב מערכות אינטרנט, טלוויזיה בכבלים, DVD וסלולר, מצרך בסיסי בכל בית בישראל).
תוך שלוש שעות מרגע שהתחיל הסיפור הילד רשום והתקבל ללימודים בהצלחה ב"תוכנית המצוינים" של NYU הפועלת תחת מכללת ספיר, 30 דקות מהבית. במהלך 3 השעות עידן עבר אבחון אישי מקוון שאישר לו שהוא אכן מתאים מבחינה אישית ופסיכולוגית למסלול, אח"כ בדקה עבורו המערכת את תנאי הקבלה שלו תוך הצלבת נתונים מול מחשבי משרד החינוך, אח"כ הציגה בפניו המערכת את 18 מוסדות הלימוד בארץ בהם ניתן ללמוד את המסלול המבוקש ואף סיננה עבורו את אלה שהוא יכול להתקבל אליהם.
כ-242,000 סטודנטים החלו ללמוד השבוע בישראל לתואר אקדמי. פי שלוש ממה שהיה כאן בשנת 1995-אין ספק, תעודת כבוד והישג מרשים לקברניטי ההשכלה.
הישראלים רוצים ללמוד. הישראלים יודעים שלימודים היום זה מצרך בסיסי (כמעט קיומי) בשוק מערבי ומודרני. הישראלים מבינים היום יותר מתמיד שרמת החיים שלהם תושפע מאוד מההשכלה והניסיון שהם צברו. חבל רק ששכחו לספר את זה לקברניטים שם למעלה על ההגה.
לפני קצת יותר מעשור החל תהליך שותיקי הענף מכנים "מהפכת שוק הלימודים", תהליך שלולא האווירה הכללית שיצרה ממשלת יצחק רבין המנוח, הסכמי השלום שהביאו פתיחות לעולם, השקעות בחינוך ותשתיות והנחת יסודות להתנהגות שוק פרטי לא היו היום 242,000 סטודנטים מתחילים ללמוד.
בתוך פחות מ-5 שנים פעלו בישראל למעלה מ-50 שלוחות של אוניברסיטאות מהעולם, המכללות האזוריות קיבלו מעמד אקדמי ופתחו עשרות תכניות לימוד שאפשרו לסטודנטים בפריפריות ללמוד, לעשרות אלפי עובדי מדינה. עשרות יזמים ואנשי עסקים הקימו מכללות ומוסדות לימוד לתעודה ותואר .
החלה פריחה, נשבר המונופול של האוניברסיטאות הציבוריות והשוק גדל ב-15%-20% בכל שנה .
ראינו את זה קורה בשווקים אחרים (אינטרנט, סלולר ועוד) הרגולטור מאשר, ומייד היזמים מתניעים את השוק ומתהווה מהפכה. יש תחרות, אלטרנטיבות. הצרכן מותקף במסרים של "איכות", "מחיר", "שירות". פתאום שווקים של מיליארדים מתנהגים ביעילות כלכלית תוך שמירה על איכות.
איך זה שבישראל "מעצמת הסלולר" אין למשל חוג משולב לעסקים, מחשבים וטכנולוגיות אינטראקטיביות?
ביום שבו היד הממשלתית תיתן את הגב להתנהלות חופשית אך מפוקחת על שוק הלימודים המקצועי והאקדמי, ביום שבו הקצאת המשאבים הממשלתיים להשכלה יחולקו בצורה נכונה, הוגנת ומחושבת יותר. זה בדיוק היום שבו התחרות האמיתית על הצרכן תהיה על מימד של "איכות ושירות", מי משקיע יותר בתשתיות, מי מייצר בוגרים טובים יותר, וכן הלאה.
הצרכן יהפוך להיות "צרכן חכם", הוא ידרוש לראות באיזה מוסד הוא מקבל את הסיכויים הטובים ביותר להשתלב בשוק העבודה בתנאי שכר גבוהים, הוא ידרוש שיראו לו מי הם המרצים המובילים.
ביום שלמחרת היום הזה, מוסדות הלימוד הפרטיים והציבוריים יעמדו בפני האתגר הגדול ביותר: "איך לעמוד בדרישות שוק התעסוקה בצורה הטובה ביותר?"
אחרי שנה או שנתיים נראה פתאום מוסדות לימוד "שיתאיידו מהשוק" ולעומתם נראה מוסדות לימוד שעובדים כתף אל כתף עם התעשייה, ומודעות דרושים: "אצלנו בסלקום מקבלים רק בוגרי תואר שני במנהל עסקים בהתמחות שיווק סלולרי ממוסדות לימוד המדורגים בחמישייה הטובה ביותר".
חברים, זה קרה בארה"ב, זה קרה וקורה באירופה. באיחור מה,זה יקרה גם בארץ.
עידן יקירי, אתה היום בן 5 ותכף משתלב במערכת החינוך היסודית.
שתדע לך שיש ועדה על שמו של אדם חשוב, "ועדת דוברת" שמה, והיא חושבת שגם במערכת החינוך היסודית והתיכונית צריכים לחול שינויים, אולי בעוד כמה שנים תוכל לבחור באיזה בית ספר ללמוד ובאיזה מגמה.
בינתיים, אוקטובר 2004, אבא שלך שהחליט להתחיל ללמוד הנדסת תוכנה לתואר ראשון ימשיך לחכות לטלפון של המזכירה האקדמית בעניין טופס הרישום ודמי הרישום שלא הגיעו בדואר ויחכה שהממשלה תביא את הסכם השלום, שיביא להגדלת ההשקעה בתשתיות, שיביא לבניית תשתית רכבות בדרום, שיביאו להקמת פארקי תעשייה בעידוד ממשלתי, שיביאו להקמת סניף פיתוח וטכנולוגיה של מיקרוסופט העולמית ליד ירוחם.
שם אבא שלך יעבוד בעוד 17 שנים כראש צוות מהנדסים.
עידן, לך לישון ותחלום על דברים טובים.
