רבות דובר על הנושא האם זה אתי וחוקי לכתוב למישהו עבודה או לקנות ממישהו אחר עבודה, אך בתור מישהו שקונה עבודות לא פעם אחת ולא פעמיים אני רוצה להציג את הצד של אלו שקונים, הצד שבד"כ מוכפש מכל העניין.
לקנות עבודה ממישהו אחר זה חוקי וזה אתי כל עוד השימוש בעבודה הוא נכון. רוב הסטודנטים שקונים עבודות לא מעתיקים אותן מילה במילה ומגישים אותם רק עם שם אחר. העבודות שאנו קונים משמשות לחומר גלם ועוזרים לנו לבנות את הסמינריון או את התזה או עבודה אחרת. אם תשוטטו בספריות האוניברסיטאיות תמצאו על המדפים עשרות עבודות תזה ומחקרים של סטודנטים. מדוע מותר להשתמש בעבודת אלו אך לקנות אותן זה לא אתי? המטרה היא אותה מטרה כל עוד היא נעשית בשוויון לב והתוצאה היא עבודה חדשה לגמרי שנכתבה באמצעות עזרה. כן, המקרה של השר יאיר פרץ שלקח והעתיק עבודה של סטודנטית אחרת, הוא פסול כי מדובר בהעתקה ולא בשימוש עבודה כחומר עזר. ואנשים כאלה צריך להעניש בכל החומרה ולסלק אותם מהאקדמיה.
גם כשכותבים לסטודנט עבודה מהתחלה עד הסוף אין בזה מן הפסול. הפסול הוא שהסטודנט מגיש את העבודה איך שהיא, אך שוב, זה תלוי בסטודנט ובמצפון שלו.
התופעה של קניית ומכירת עבודות הולכת ותופסת תאוצה עם השנים ככל שמצטרפים יותר סטודנטים למעגל האקדמי וכל עוד אף אחד לא עוצר את התופעה סימן שהיא חוקית ומוסרית.
