3 חודשים עבודה מועדפת בתחנת דלק, 4 חודשים במלצרות ואחרי שהתחלתי את הלימודים עוד חצי שנה כפקידה במוסך כן, יותר משנה מהחיים שלי התבזבזה על עבודות לא קשות שאני ממש לא אוהבת לעשות, במשכורת שבתיאוריה הייתה אמורה לממן לי את הלימודים אבל בפועל, נגמרה לי עוד הרבה לפני שהגעתי לדואר עם שובר תשלום מהמכללה, אז איך מימנתי את הלימודים שלי?
שודר דדי
"חיים פעם אחת, אז למה לא להתענג על מה שיש להם להציע?"
במשך כמה חודשים טובים עשיתי הכול חוץ מלעבוד בעבודה שאני אוהבת, הכול כדי לחסוך כסף ולממן את לימודי התואר, נכון שבאותה התקופה עדיין גרתי עם ההורים, אבל אני אוהבת את החיים הטובים - מותגים, מסעדות יוקרה ובילויים חיים פעם אחת, אז למה לא להתענג על מה שיש להם להציע?מצאתי את עצמי מתחננת להורים שלי שיעזרו לי שוב ושוב עם שכר הלימוד והרגשתי לא בנוח. חוץ ממני, יש להורים שלי עוד שני ילדים קטנים שהם צריכים לפרנס והם בקושי גומרים את החודש. מה ששינה לי את החיים היה כשיום אחד שמעתי במקרה מחברה ללימודים על אתר שוגר דדי והבנתי שכנראה מדובר בכרטיס הכניסה שלי לחיים נוחים ומהנים.
אני בחורה של קשרים רציניים וארוכים את החבר הראשון שלי הכרתי בגיל 16 והיינו ביחד עד הצבא, אהבתי אותו בטירוף והלב שלי נשבר כשהוא החליט פתאום שהוא צעיר מדי בשביל מחויבות ובא לו להתנסות ולהכיר בנות אחרות. אחר כך הספקתי לצאת עם מישהו עוד שנה, אבל לא באמת אהבתי אותו, זה היה 'ריבאונד' שנמרח ונמתח, היו לי עוד הרבה מחזרים שניסו וקשרים קצרים יותר או פחות אבל משהו היה חסר.
כשמישהו הזמין אותי "לשבת על בירה" זה הרגיש לי לא מספיק מכבד - הרי לא יכולה להיות מאחורי הזמנה כזאת איזו כוונה רצינית אולי רק מחשבה שאם הוא יזמין אותי ל-2 בירות ושוט אהיה מספיק שיכורה בשביל לזרום איתו. בינינו, אני מעדיפה שבחור יגיד לי ברצינות את האמת ומה הוא בדיוק רוצה ושלא ילך איתי סחור סחור. בקיצור, בלי להתנשא, בחורים צעירים זה פחות בשבילי (אולי בגיל 40 אני אחשוב אחרת).
"עכשיו אני באמת יכולה לחיות את החיים הטובים"
אז נחזור לאותה חברה מהמכללה ואל אתר שוגר דדי שלא הכרתי ושלמרות שהוא סקרן אותי מאוד, לא יצא לי להיכנס אליו באותו יום. רק לקראת סוף השבוע התפנה לי זמן להיכנס לאתר ולהבין מה בדיוק קורה שם. קראתי גם קצת בלוגים בנושא של שוגר דדי ושוגר בייבי בשביל להבין את המהות של הקשר הזה לעומק ברור שאני מכירה את הקונספט של שוגר דדי כבר ממזמן, אבל אף פעם לא יצא לי באמת להתעמק בזה, בסוף אותו הערב כבר נרשמתי לאתר כי הבנתי שזה תפור עלי מכל הבחינות.
קיבלתי לא מעט פניות אני לא רוצה להשתחצן או משהו אבל אני נראית מצוין, מקבלת כל הזמן מחמאות והמון גברים מתחילים איתי. כמובן ששמרתי על אנונימיות ותיארתי את עצמי תוך שאני נאמנה למציאות והפניות התחילו להגיע כבר באותו הלילה.
מכיוון שידעתי מה אני בדיוק מחפשת, סיננתי חלק גדול מהפניות כבר בשלב הזה. מכל הפניות היו שלושה גברים שמצאו חן בעיני ועשו רושם של פוטנציאל לקשר מהסוג שאני מחפשת, אחרי כמה התכתבויות באתר אל תוך הלילה שנמשכו לוואטסאפ, החלטתי להיפגש עם אחד מהם.
תקראו לזה מזל, תקראו לזה גורל תקראו לזה איך שאתם רוצים אבל הגבר הראשון איתו נפגשתי מהאתר הוא גם הגבר שאני איתו עד עצם היום הזה (כבר שנה וחצי). הוא קצת יותר מבוגר ממה שחשבתי קיוויתי שאמצא מישהו מתחת לגיל 40 (אני הייתי אז בת 22), ה'שוגר דדי' שלי (אני לא באמת קוראת לו ככה, זה רק בגלל שלא בא לי לחשוף את השם שלו) בן 44. הוא איש עסקים מצליח ועם הגיל בא הניסיון, החוכמה והוא נטול (סלחו לי) 'בולשיט' חודש אחרי שהכרנו הוא כבר הזמין אותי לטוס איתו לברלין, היו לו שם פגישות עסקים.
נכון שמטרות הקשר שלנו והאינטרסים הם מאוד ברורים, ומהפגישה הראשונה שנינו היינו מאוד כנים וגלויים לגבי זה, אבל מעבר לעובדה שהוא תומך בי כלכלית הוא עוזר לי עם מימון הלימודים ולאחרונה עברתי לדירה משלי והוא משלם את שכר הדירה. הכי חשוב? שגם כיף לנו ביחד, אנחנו יוצאים וטסים ומתפנקים ונהנים אחד מהשנייה ובקיצור חוגגים, ולא פשוט חשוב מזה, עכשיו אני באמת יכולה לחיות את החיים הטובים.
במציאות של היום כשאפליקציות מובילות בעולם ההיכרויות כדוגמאת טינדר נותנות משקל עיקרי ליופי, אפשר למצוא מגוון רחב של סוגי קשרים כאשר מה שחשוב זה שכל אחד יהיה שלם עם בחירתו ויעשה מה שנוח לו. בחברה ששואפת להיות ליברלית וכזו שמקדמת שוויון זכויות, האם זה נכון לשפוט אנשים משום שזה סוג הקשר שהם בוחרים? רשמו לנו מה אתם חושבים.
