עד לפני כמה שנים, זה היה אפשרי. לימודים בחו"ל, אמנם לא נחלת הכלל, אולם עם קצת חסכונות, עזרה מההורים ועבודות קיץ, נראו כאופציה לא רעה בכלל לשעריהן החתומות של הפקולטות המבוקשות. ישראלים נהרו לארצות אירופה, ללימודי וטרנריה, רפואה, רפואת שיניים, ורוקחות. תמורת 8,000 דולרים בשנה, זכו ה"גולים" הצעירים בהגשמת חלומם. אולם קפיצות הדולר המטורפות, המדשדשות את שער החמישה שקלים, מעמידות בסכנה את עתידם של אלפי ישראלים אשר אינם עומדים עוד בסחרור.
חשבון הוצאות פשוט מגלה כי כדי ללמוד במזרח אירופה למשל, דרושים כ-13,000 דולר בשנה, עבור הוצאות שכר לימוד, טיסות, שכר דירה - מחיריהם של כל אלה, נקובים בדולרים. קצת לפני המילניום, עמד סכום זה על כ-52,000 ש"ח בשנה. כיום, קפץ המספר האסטרונומי לכדי 65,000 ש"ח. מספר סטודנטים הלומדים בהונגריה, הביעו כבר חשש כי עלייה זו של 13,000 ש"ח בתוך מספר חודשים, לא תאפשר את המשך לימודיהם בחו"ל.
מעגל הקסמים הזה, בו יפסיקו את לימודיהם הסטודנטים בחו"ל בשל עליית שער הדולר, יגביר את מעגל האבטלה שכן אלו יתווספו לרשימת מבקשי העבודה בישראל, יצמצם את מספר האקדמאיים בישראל, ויגביר כמובן את מפח הנפש של הסטודנטים. חלק מהם, סביר להניח, יכתתו את רגליהם לארצות נכר, וינסו את מזלם בצבירת הממון הדרוש להמשך לימודיהם.
קשה להאמין כי במציאות הישראלית הקשה כל כך, נצליח להיחלץ מן הבוץ העמוק בעתיד הקרוב. ההרגשה היא של איבוד כיוון, של עבודה סיזיפית. בשובם לארץ, יחושו הסטודנטים שנאלצו להפסיק את לימודיהם כי הטיסה היא "לשום מקום". לא נותר אלא לקוות כי יום אחד זה יקרה: שינוי מהותי בתהליך השלום, פריצה אדירה קדימה וכלכלה איתנה שתפיח מעט תקווה בישראלים המאבדים אותה מיום ליום.
