מאז המצאת הצילום בתחילת המאה ה 19, הוא עבר תהפוכות אשר שינו אותו מצעצוע ליחידי סגולה ובעלי ממון לכלי ביטוי זמין לכל.
ראשיתו של הצילום, מצלמות עץ גדולות כבדות ומסורבלות, צלמים הנושאים את חדרי החושך בעגלות כבדות לכל אתר צילום, לוחות זכוכית שבירים וציפורני ידיים שחורות.
הצילום מראשיתו היה מדיום מתעד אשר שימש למגוון צרכים. מדענים רתמו אותו לצרכם בניסיון לאשש תיאוריות מדעיות, הממסד גייס את הצילום למה שהיום נקרא יחסי ציבור ושכבה מצומצמת של בעלי אמצעים השתעשעה בצילומי משפחה.
הצילום בתחילת המאה ה-21 משמש אותנו לצרכים רבים ומגוונים. ברובם הדגש הוא על ביטוי אישי, בחלקם, מיומנות טכנית עושה את העבודה.
מוסדות לימוד הצילום מתפלגים גם כן לנישות שונות. בכולם לומדים טווח רחב של צילום, בכולם לומדים את שפת הצילום, שפה שהיא אוניברסלית חוצה גבולות ותרבויות. בכל בתי הספר לומדים את ההיבטים הטכנולוגים של הצילום אשר מבלי לשלוט בהם נייצר רק תסכולים ואכזבות. בכולם לומדים את תולדות הצילום והאמנות, אך ניתן לזהות בכל מוסד קו מנחה דומיננטי.
השינויים שחלו בצילום העמיקו את נוכחותו בתקשורת \בעיצוב \בספרות,בהוראה,בפרסום,וכמובן באומנות.
לצד העמקת הידע בתולדות האומנות והצילום,בשפת התקשורת ובמונחיה, הסטודנט מקבל בלימודים ידע מעשי תיאורטי במוצרי תוכנה,עיבוד והדפסה ממוחשבים.
