השנה תקדים בסמינר הקיבוצים: נתוני הסטודנטים החדשים, שיחלו את לימודי השנה הראשונה, עלו לעין ערוך לעומת השנים הקודמות, וזאת בניגוד גמור למצב מערכת החינוך ולשחיקה במעמד המורה.
השנה, יחלו את לימודי השנה הראשונה בסמינר הקיבוצים כ- 500 סטודנטים בלימודים מלאים להכשרת מורים, לעומת כ- 450 בשנה שעברה. למעלה מ- 80% מהסטודנטים החדשים הם בעלי ציון משוקלל של 85 ומעלה (ציון הנקבע ע"י ממוצע הבגרות ומבחן הסף, של משרד החינוך), לעומת פחות מ- 50% מהסטודנטים שהתקבלו לשנה א' אשתקד, אשר היו בעלי ציון משוקלל של 85 ומעלה.
גם מס' הסטודנטים החדשים, שהתקבלו השנה למסלול המצטיינים (ציון משוקלל המורכב מציון פסיכומטרי של למעלה מ- 600 וממוצע בגרות 100 ומעלה), גדל השנה בסמינר פי 2.5 !!
לדברי דר' יוסי אסף, ראש המכללה: "הפרופיל האיכותי של הסטודנטים החדשים מפיח תקווה לגבי איכות המורים העתידית. עם זאת, אחת המגמות המדאיגות בקרב הסטודנטים היא ירידה במוטיווציה שלהם להפוך למורים רגילים. הסטודנטים מעדיפים להתמחות בחינוך לגיל הרך (גני ילדים) ובחינוך המיוחד, ומנסים להימנע ממסלולים המכשירים מורים לבתי הספר היסודיים, לחטיבות הביניים ולבתי הספר העל יסודיים. אני מעריך כי תוך מספר שנים נגלה כי חסרים אלפי מורים בחינוך היסודי !
משרד החינוך חייב להתעורר מיד ולמצוא פתרונות שימשכו את הסטודנטים שלנו לבחור בהוראה המסורתית. גם בהתמחויות בהוראה המקצועית יש ירידה ניכרת ומדאיגה. כבר כיום ידוע לנו על מחסור במורים באנגלית".
-2-
בראש פירמידת הביקוש של הסטודנטים לחינוך עומדים, כאמור, מסלולי החינוך לגיל הרך והחינוך המיוחד. בתחתית הפירמידה עומדות ההתמחויות המקצועיות להוראת מדעי הרוח בחטיבות הביניים ובבתי הספר העל יסודיים הוראת היסטוריה, ספרות, מקרא ולשון. באופן מפתיע, רק לעיתים נדירות מעונינים הסטודנטים לחינוך להתמחות בתחומים אלו.
סך הכל ילמדו השנה בסמינר הקיבוצים כ- 4,000 סטודנטים, מהם כ- 2,500 סטודנטים לתעודת הוראה ולתואר ראשון, כ- 1,200 ישתלמו בקורסים שונים ועוד כ- 250 במכינה הקדם אקדמית.