יורם לימודים - כתבות ומאמרים - מהי הפרעת המרה- קונברסיה?
יורם לימודים פורטל הלימודים והסטודנטים העמוד יטען בעוד 6 שניות דלג
כתבות ומאמרים
    1. חפש
יש לך עדכון חשוב?
רוצה לפרסם כתבה?
יורם מזמין אותך לפרסם כתבות בנושא
השכלה גבוהה לשליחה לחץ כאן
לימודים ראשי  »  מהי הפרעת המרה- קונברסיה?

מהי הפרעת המרה- קונברסיה?

30 באוגוסט 2010. מאת: דר' יניב סאיסקי, מרכז תבל - מכללה לבריאות שלמה

לפעמים חווה האדם קושי לבטא את תחושותיו במילים ואנחנו עדים ל"דיבור" של הנפש באמצעות הגוף. לרוב במצבים אלו, האדם לא מודע לבחירה שלו לבטא את תחושותיו באמצעות גופו. ישנן מספר הפרעות, הקרויות הפרעות פסיכוסומאטיות, בהן האדם מתקשר את מצוקתו באמצעות סימפטומים גופניים (סומאטיים). ילדים יכולים לבטא יותר תסמינים פסיכוסומאטיים ממבוגרים בשל הקושי שלהם לבטא במילים את תחושותיהם. אחת מההפרעות הפסיכוסומאטיות המעניינות היא הפרעת המרה- קונברסיה. ללימודי רפואה משלימה - הקלק כאן.


מהי קונברסיה?

קונברסיה היא הופעה של תסמינים גופניים נוירולוגיים בהיעדר הפרעה גופנית (אורגנית) ממשית היכולה להסביר את התסמינים.

הרקע להופעת התסמינים הנוירולוגים בקונברסיה הוא נפשי/רגשי וההפרעה שייכת להפרעות הפסיכיאטריות. פרויד העניק להפרעה את השם "היסטריה קונברסיבית" (מקור השם היסטריה הוא מהמילה היוונית "היסטרוס"- רחם - במיתולוגיה היוונית תוארה המחלה כנובעת מגדילתו של הרחם עד הגעתו אל החזה והגרון).

קונברסיה שייכת לקבוצת ההפרעות הסומטופורמיות (סומה = גוף) - אלו מצבים בהם קיימים תסמינים גופניים או תלונות גופניות שלאחר ברור רפואי מתאים, לא נמצא הסבר רפואי/גופני המסביר את התסמינים. חשוב להבדיל בין מצבים בהם בני אדם מזייפים באופן מכוון תסמינים גופניים בכדי להשיג מטרות מסוימות (למשל קצבת נכות וכו') לבין ההפרעות הסומטופורמיות. בהפרעות סומטופורמיות המטופל מאמין באמת ובתמים שהתסמין שלו הוא אמיתי והוא אכן חש בו ומעוניין לטפל בו ואינו מודע לכך שהרקע להופעת התסמין אינו גופני אלא פסיכולוגי.

מהם תסמיני ההפרעה?

ניתן לחלק את התסמינים הנוירולוגיים המופיעים בקונברסיה לתסמינים חושיים (סנסוריים) ולתסמינים תנועתיים (מוטוריים). כל אחד מהחושים יכול להיות מעורב בקונברסיה. דוגמאות לתסמינים חושיים כוללים- עיוורון (חד עייני או דו עייני), אובדן תחושה או ירידה בתחושה בפלג גוף מסוים, תחושת נמלול, חירשות וכו'. תסמינים מוטוריים מתבטאים כליקוי בתפקוד התנועתי של הגוף. דוגמאות- שיתוק פלג גוף, אילמות או שיבושי דיבור, חוסר שיווי משקל, רעד וכו'. חשוב להדגיש שניתן לאבחן את ההפרעה רק לאחר שברור רפואי מעמיק שלל אפשרות של סיבה גופנית/אורגנית להופעת הסימפטום.

הסימפטומים הכי שכיחים הם שיתוק, עיוורון ואילמות. תסמין נוסף, הקיים גם בילדים, הוא הופעה של תמונה קלינית הזהה לפרכוס אפילפטי (אך מבחינה רפואית אין מדובר בפרכוס אמיתי). סימפטומים דיכאוניים/חרדתיים מלווים באופן שכיח את ההפרעה והחולה נמצא בסיכון מוגבר לאובדנות.

מהו מהלך ההפרעה?

ההופעה בד"כ אקוטית/חדה. לרוב הסימפטומים נמשכים זמן קצר (עד 4 שבועות). 95%- 85% מהילדים מחלימים באופן מלא.

מהי הסיבה להופעת ההפרעה?

פרויד האמין שמדובר בקונפליקט לא מודע המתורגם להפרעה גופנית. כיום סבורים שהתסמינים הנוירולוגים בקונברסיה ממלאים תפקיד ברצון לא מודע להימנע ממצב המעורר מצוקה רגשית (התמודדות עם בעיות חברתיות, קשיים במשפחה וכו'). כלומר, הסימפטום נותן לחולה ערוץ תקשורת באמצעותו הוא מביע את צרכיו המיוחדים. בנוסף, קיימים כיום מחקרים רפואיים שונים המייחסים להפרעה רקע ביולוגי הקשור לתקשורת לקויה בין אונות המוח.

מהי שכיחות ההפרעה בקרב ילדים?

פסיכיאטרים לילדים מדווחים על שכיחות של 1-3% מבין המטופלים שנבדקים על-ידם. ביחידה לנוירולוגית ילדים באנגליה דווח על שכיחות הקרובה ל-10%. ההפרעה שכיחה פי-2 בבנות ולרוב מופיעה לראשונה בילדות המאוחרת או בתחילת ההתבגרות (גיל 10-15).

מדוע חשוב לאבחן ולזהות מוקדם את ההפרעה בילדים?

ככל שהסימפטומים נמשכים זמן ארוך יותר הסיכוי להחלמה עצמית קטן ומהלך ההפרעה גרוע יותר. פעמים רבות האפשרות שמדובר בקונברסיה עולה מאוחר בתהליך האבחון הרפואי שעלול להיות ממושך. באופן זה, עלול הילד הסובל מקונברסיה לקבל מענה טיפולי הולם לאחר זמן רב וכך עלול לקטון הסיכוי להחלמה עצמית מהירה. בין הגורמים העלולים לעכב את מתן הטיפול- ברור רפואי ארוך מידי הגורם ל"מדיקליזציה" של ההפרעה, סירובם של ההורים להכיר בכך שאין מדובר במחלה אורגנית (לעיתים מלווה בהכחשה של מתחים תוך משפחתיים והפניית כעס לגורמים המטפלים).

מי יכול לאבחן את ההפרעה?

בתהליך האבחון מעורב נוירולוג שתפקידו הוא לוודא שאין מדובר בהפרעה גופנית, ופסיכיאטר ילדים שתפקידו לאבחן ולטפל בהפרעה.

מהו הטיפול?

על הטיפול, כאמור, להינתן במהירות והוא כולל מספר עקרונות: 1. לומר למטופל שהסימפטום הוא דמיוני לרוב מחמיר אותו. 2. יש לאשר בפני הילד את ההכרה שהוא אכן חולה באופן שמגביל את תפקודו. 3. יש להתייחס לסימפטום כמשקף קונפליקט לא מודע. 4. יש לזהות מוקדם ככל האפשר את הרווח הראשוני (הלא מודע) של הילד וגורמי דחק אפשריים בחייו.

פעמים רבות התערבות מהירה, קצרה ולעיתים חד פעמית, מספיקה בכדי לעלים את התסמין. במקרים בהם יש צורך בהמשך התערבות טיפולית היא יכולה לכלול גישות שונות, כגון- טיפול התנהגותי, פסיכותרפיה, טיפול משפחתי/הדרכת הורים והיפנוזה.

מדוע ידע מקצועי בטיפול גוף-נפש רלוונטי להפרעה זו?

הנחת היסוד בטיפול בהפרעות הפסיכוסומאטיות היא שקיים קשר דו כיווני גוף-נפש. המטפל המוסמך במקצועות הטיפול העוסקים בגוף-נפש רוכש ידע מקצועי המאפשר לו "לגעת" בלב ליבה של ההפרעה, כלומר, להבין כיצד גופו של המטופל "מדבר" את נפשו. הבנה זו, תוך שימוש בכלים אבחוניים וטיפוליים מקצועיים יכולה לשמש פתח לטיפול נכון ויעיל בהפרעות אלו.

חשוב לציין, שכל אבחון וטיפול בהפרעות אלו, חייב להיעשות לאחר שנשללו סיבות אורגניות (רפואיות) לתסמינים על-ידי אנשי המקצוע המתאימים.

רכישת ידע מקצועי בגישת גוף-נפש במרכז "תבל –מכללה לבריאות שלמה"

במרכז "תבל- מכללה לבריאות שלמה" נלמדים מקצועות טיפול ייחודיים- "מטפל שיקומי קליני", "מטפל במגע", "מטפל בפוטותרפיה" ו-"מטפל סיעודי מוסמך". מסלולי לימוד טיפוליים וייחודיים אלו נבנו תוך 1. הבנה מקצועית מעמיקה של הקשר גוף-נפש. 2. שילוב הידע המקצועי הרלוונטי מעולם הרפואה המערבית ומעולם הרפואה המשלימה ("רפואה משלבת"). באופן זה, בוגר מסלולי הלימוד רוכש מקצוע טיפולי המצייד אותו ב"ארגז כלים" של כלים אבחוניים וטיפוליים המאפשרים לו לטפל באדם השלם על היבטיו השונים. המטפל, בוגר "תבל- מכללה לבריאות שלמה", יהיה מסוגל לטפל ב"גוף-נפש" של המטופל באופן מעמיק ומקצועי.


** הכותב: דר' יניב סאיסקי MD יועץ מקצועי (בהתנדבות, מתוך אמונה בדרך) עבור "מרכז תבל – מכללה לבריאות שלמה"

הפרעה קונברסיבית (גוף-נפש)
ייעוץ אישי חינם
מחפש איפה ללמוד?
השאר פרטיך ונציג שלנו יחזור אליך עוד היום
מאשר/ת לשלוח חומר פרסומי.
פנייתך נשלחה בהצלחה
X
עשה לנו לייק ונמשיך לעזור לך גם בפייסבוק
המלגות הכי שוות
מתי יש ימים פתוחים
תחומי לימוד חדשים