האיזור האישי שלי
כאן נרכז עבורך באופן אוטומטי את כל תחומי הלימוד שהתעניינת בהם בעת ביקורך באתר
הבחירות שלי
להכוונה מקצועית חינם השאר פרטים ונציגנו יחזרו אליך

כמה קשה להיות חוקר בישראל?

סטודנטים, חושבים על קריירה אקדמית? העתיד שלכם מוטל בספק. מסתבר שלא קל להיות חוקר בישראל, ושהדרך אל הצמרת חייבת לעבור גם בחוץ לארץ

אחינועם מזרחי | 30-12-2012 16:10:00

חשבתם שתואר ראשון זה קשה? תחשבו שוב. כדי להגיע להיות חוקר עצמאי ומוערך בישראל, צריך לעבור מסלול של 15 שנה לפחות. ואם לא די בפחד של החוקרים מכך שלא ימצאו עבודה, על אף השנים הארוכות בהן השקיעו בלימודים, הדרך שלהם אל הפוסט דוקטורט חייבת לעבור בחוץ לארץ.

"חוקר מתחיל תואר ראשון של שלוש שנים, ממשיך בתואר שני של שנתיים ומשלים את הדוקטורט בתקופת זמן של ארבע או חמש שנים", מתארת יעל פזי בנהר, חוקרת ראשית במחלקה לביולוגיה מבנית, במכון המחקר מיג"ל. "בארץ מקובל לצערי לעבור בחו"ל, על פי רוב בארצות הברית, כדי להשלים את מסלול הפוסט דוקטורט. אני חושבת שהיה טוב אם הייתה לחוקר צעיר אפשרות לעשות את זה גם בארץ, אבל אז העתיד האקדמי שלו היה מוטל בספק".

כמה באמת ממשיכים לדוקטורט? (צ' - shutterstock)
כמה באמת ממשיכים לדוקטורט? (צ' - shutterstock)

אם תצליחו שם – תצליחו בכל מקום
כמו בכל תחום בחיים, גם באקדמיה, רק מעטים מגיעים לראש הצמרת המקצועית. גם לאחר הפוסט דוקטורט, הסיכוי להיקלט כחוקרים על ידי אחד ממרכזי המחקר בארץ איננו גבוה. "חוקר שרוצה להיות בעמדת מפתח ולהיות חוקר עצמאי עם עבודה עצמאית, צריך לנסוע לחו"ל לכמה שנים.

"לצערי, בארץ הבועה מאוד קטנה ולכן הרבה אנשים עוזבים ונוסעים למעבדות בחו"ל, כשהרעיון הוא לראות איך נעשים מחקרים במעבדות גדולות עם הרבה כסף", אומרת בנהר. "אם מצליחים שם, על פי רוב זה אומר שאפשר להצליח במחקר עצמאי וזה מהווה מדד משמעותי בבחירה של אוניברסיטה להעסיק אותך כחוקר", היא מסבירה.

בנהר השלימה את הפוסט דוקטורט שלה באוניברסיטת UNC שבצפון קרוליינה. היא חייתה בארצות הברית עם בעלה וארבעת ילדיהם, במשך שבע שנים, וכשחזרה, התחילה לעבוד במכון המחקר מיג"ל שבגליל העליון.

"במקרה של התחום שאני מתעסקת בו, ביולוגיה או כימיה, זה אומר להגיע למכון מחקר שיש בו עשרים פוסט דוקטורנטים ולהצליח לעמוד על הרגליים. הפוסט דוקטורט לא מוגדר בשנים אלא בהצלחה. אם את התואר הראשון מתחילים כמה מאות סטודנטים, לדוקטורט מגיעים אחדים וגומרים אותו עוד פחות, כי הרבה נופלים בדרך. במהלך הפוסט דוקטורט נופלים עוד כמה, ואז, כשסוף סוף מגיעים לקצה הפירמידה ורוצים לחזור לארץ, יש מעט מאוד עמדות ותקנים", היא מוסיפה.

"כל אוניברסיטה קולטת מספר מאוד מצומצם של חוקרים, שניתן לספור אותם על כף יד. בנוסף, בקצה הפירמידה מחפשים את האנשים הטובים ביותר, אלו שהצליחו בדוקטורט ובפוסט דוקטורט". ואיך נמדדת ההצלחה הזו? "מי שפרסמו יותר מאמרים ובעיתונים יותר טובים, שצוטטו על ידי יותר חוקרים בעולם ושהשיגו תקציבים למחקר שלהם. אנשים שהראו עצמאות ושלא המשיכו בדיוק באותו תחום בו עסקו לאורך השנים".

ולבסוף, גם לאקדמיה יש את הפוליטיקה שלה. "באופן כללי, מצפים לראות איזה שהוא שינוי ויכולת פתיחות לנושאים חדשים. אבל חוקר שמקיים את כל הדברים האלו ואיננו סימפטי במיוחד, לא מובטח לו להצליח. בדומה, אם למרות הכול, התחום שהוא חוקר לא מעניין אף אחד בארץ", בנהר מציינת.

תחנת מעבר. ארצות הברית (צ' - shutterstock)
תחנת מעבר. ארצות הברית (צ' - shutterstock)

"כשזה מגיע לכסף, צריך להיות טובים"
מכון המחקר מיג"ל, בו עובדת בנהר, קיבל תקציב גדול לפעילותו מטעם האיחוד האירופי, שמיועד לפיתוח אזורי ספר בישראל. "אבל כשזה מגיע לתקציבים למחקר פרטי, לא מתחשבים בחוקר ואני כחוקרת צריכה להיות טובה כדי לקבלם. חוקר שרוצה להתקדם עם המחקר שלו זקוק לכסף. כדי לקבלו עליו לשכנע משקיעים מחו"ל, בפניות רשמיות על גבי עשרים עמודים, בכך שהמחקר שלו הכי חשוב בעולם", היא אומרת.

אבל כדי לשרוד בעולם, צריך שיהיה מי שיתמוך בישראל. "שמעתי על מכון המחקר מיג"ל עוד בתקופת הצבא, וכבר אז אמרתי לעצמי שיום אחד אעבוד בו. מה שמיג"ל עשתה בצפון הוא ממש בגדר מהפכה. בבת אחת המכון שינה את פניו, ובשנים האחרונות הוא קולט הרבה חוקרים כמוני, שגמרו את הפוסט דוקטורט וחזרו לארץ. בנוסף בנו את בית הספר לרפואה בצפת, שגם שם קולטים חוקרים צעירים".

הפעילות המחקרית במכון מיג"ל נתמכת כלכלית גם על ידי קרן יק"א, שהעניקה תרומה נכבדה לבניית מעבדות המחקר במקום.

קרן יק"א, הפועלת בישראל כבר למעלה ממאה שנה, תומכת במאות פרויקטים חדשניים וייחודים בתחומי ההתיישבות, החינוך, התיירות והחקלאות. כחלק מפעילותה מציעה הקרן מלגת לימודים בשווי 35 אלף שקל, למי שיצליח לפתור את חידת חמיצר. "די לעבור על כל הפרויקטים, שנמצאים באתר הקרן, ולהשתמש ברמזים שמתווספים בכל שבוע לאתר, כדי להצליח לפתור את החידה. אדם שיושב שעה עד שעתיים יצליח לפתור אותה", אומר דן חמיצר, שחיבר את החידה.

ככה בונים מחקר (צ' - shutterstock)
ככה בונים מחקר (צ' - shutterstock)
X
שירות אישי חינם
מחפש את מוסד הלימודים שהכי מתאים לך? השאר פרטים