האיזור האישי שלי
כאן נרכז עבורך באופן אוטומטי את כל תחומי הלימוד שהתעניינת בהם בעת ביקורך באתר
הבחירות שלי
להכוונה מקצועית חינם השאר פרטים ונציגנו יחזרו אליך

לימודים בארצות הברית

רקע
הלימודים בארה"ב מציעים רמת לימודים מהגבוהות בעולם בשילוב הציוד והמתקנים הטובים ביותר שכסף יכול לקנות. האוניברסיטאות המובילות בעולם ממוקמות כאן, וחוקרים מכל העולם נושאים עיניים לעבור המחקרים החדשים המתפרסמים בארה"ב. בנוסף, ההתאקלמות בארה"ב קלה יחסית עבור הישראלי: תושביה מדברים אנגלית, וקרובים באופיים לישראלים יותר מהבריטים המאופקים והמופנמים.
יתרונות הלימודים בארה"ב
איכות ההוראה בארה"ב היא מהגבוהות בעולם והמרצים הם מהבולטים בתחומם בהוראה ובמחקר. בנוסף, בארה"ב נמצאות כמה מהאוניברסיטאות המובילות בעולם, כגון: סטנפורד, הרווארד, ייל, ברקלי והרשימה עוד ארוכה. בשל המוניטין שיצא לאוניברסיטאות בארה"ב בעולם, ובוגריהן מבוקשים ע"י מעסיקים בכל רחבי תבל; במיוחד נכון הדבר במקצועות כמו כלכלה, רפואה והנדסה. האפשרויות האקדמיות שמעניקות האוניברסיטאות בארה"ב הן כמעט בלתי מוגבלות: ניתן ללמוד בארה"ב כמעט את כל סוגי המקצועות הקיימים. בנוסף, האקדמיה מקיימת קשרים הדוקים עם התעשיה המקומית החזקה, מה שתורם להכשרה מקצועית ומעשית טובה במהלך לימודי התואר. בשל שיטת "נקודות הזכות" (Credits) תוכניות הלימודים גמישות ביותר, ומאפשרות למעשה לסטודנט לעצב את תוכנית הלימודים כרצונו בזכות מבחר קורסים גדול. בנוסף, הלימודים משלבים שימוש באמצעים טכנולוגים מתקדמים.
מעצמה כלכלית
ארה"ב היא המעצמה הכלכלית החזקה בעולם כיום. עוד בסוף המאה ה-19 הייתה ארה"ב המדינה העשירה בעולם, ומאז 1914 ועד היום היא מייצרת רבע מהתפוקה העולמית הכוללת. לשגשוג האדיר תרם שילוב של מערכת פוליטית יציבה, כוח אדם מיומן וכמות עצומה של משאבים. מאז הקמתה ידעה ארה"ב לייבא מהגרים שאפתניים ואלה היו ועודם אחד המנועים החשובים להצלחת הכלכלה. בנוסף, היא המדינה המובילה במחקר ופיתוח, יצרנית המובילה של מזון ותעשיה בעולם ומרכז ההון והשירותים הפיננסים החשוב בתבל הממוקמים בניו-יורק.
אוכלוסיית ארה"ב
אוכלוסיית ארה"ב מונה בשנת 2006 כ-281,420,000 מיליון נפש. הערים הגדולות והמאוכלסות הן: וושינגטון הבירה (4.5 מיליון תושבים), ניו-יורק (20 מיליון תושבים), לוס אנג'לס (9 מיליון תושבים), שיקגו (7.7 מיליון תושבים) וסאן-פרנסיסקו ( 6.6 מיליון תושבים). החלוקה האתנית בארה"ב מורכבת מ-83% לבנים, כמעט 12% אפרו-אמריקנים, ו-3.3% אסיאתיים, היספנו-אמריקנים ואינדיאנים. הדת השלטת בארה"ב היא הנצרות, 56% מכלל האמריקנים הם נוצרים פרוטסטנטים, 28% נוצרים קתולים ו-2% יהודים.
יהודי ארה"ב
יתרון בולט לסטודנט הישראלי היא אפשרות החבירה לקהילה היהודית במקום, הדבר יקל על אספקטים רבים של הקליטה במדינה הזרה. ארה"ב מאכלסת כיום כ-6 מיליון יהודים, הם מרוכזים בחלקים שונים של ארה"ב, מרביתם גרים בערים הגדולות. היכרות עם הקהילה היהודית המקומית תעזור בתחומים שונים כגון מציאת עבודה, דירה ועזרה בפתרון של בעיות בירוקרטיות מקומיות. למרות שאוכלוסיית יהודי ארה"ב עומדת על כ – 2.5% בלבד מכלל האוכלוסייה השפעתם בתחומי התרבות, התקשורת והפוליטיקה היא רבה. רמת חייהם היא גבוהה יחסית וכן רמת השכלתם. יהדות אמריקה כיום היא קהילה מזדקנת. שיעור הריבוי הטבעי שלה קטן יותר מן הממוצע האמריקני, בהיעדר הגירה מחודשת (פרט לישראלים שחלקם נשארים וחלקם חוזרים בבושת פנים ארצה) לא זורמים אליה כוחות צעירים חדשים. כמו כן, זאת הקהילה החילונית ביותר בארצות-הברית, פחות מ-50% מחבריה קשורים למוסד דתי כלשהו.
גיאוגרפיה
ארצות-הברית של אמריקה היא פדרציה בת 50 מדינות, 48 מאותן מדינות יוצרות שטח יבשתי רציף המשתרע על פני 7.827.000 קמ"ר. שתי מדינות נוספות - אלסקה והוואי אינן רציפות ליבשת. אלסקה (Alaska) היא חצי-אי ענק (1.518.000 קמ"ר) בצפון-מערב קנדה, על חופי הים הארקטי . הוואי (Hawaii) היא קבוצת איים (500 קמ"ר) השוכנת הרחק במרחבי האוקיאנוס השקט (Pacific Ocean), מערבה מן היבשת. ארצות-הברית כשמה כן היא - ברית מרצון של 50 מדינות. כל מדינה מקיימת שלטון עצמי המונהג על-ידי שלוש רשויות, הנבחרות באורח דמוקרטי: הרשות המבצעת, הרשות המחוקקת והרשות השופטת. ארצות-הברית היא החמישית בגודלה מבין ארצות תבל (אחרי בריה"מ לשעבר, סין, ברזיל וקנדה). היא חולקת גבול עם קנדה מצפון ועם מכסיקו מדרום. החוף המזרחי של ארה"ב נושק לאוקיאנוס האטלאנטי, בעוד במערב שוכן האוקיאנוס השקט. טיסה מישראל לארצות הברית אורכת כ-10 שעות טיסה ארוכות לחוף המזרחי וכ-15 שעות לחוף המערבי. יש להניח כי בהיותכם סטודנטים תעדיפו את מחלקת התיירים הזולה יותר והצפופה יותר כך שלא מדובר בנסיעה פשוטה משום בחינה. מחירי כרטיסי הטיסה במחלקה זו נעים סביב האלף דולר לכרטיס, תלוי בעונה וביעד.
הבדלי השעות
בארה"ב עצמה (להוציא הוואי ואלסקה) מונהגים ארבעה אזורי זמן:
בחוף המזרחי (ניו יורק):
7 שעות אחורה משעון ישראל
בחוף המערבי (קליפורניה):
10 שעות אחורה משעון ישראל
במרכז המזרחי (טקסס):
8 שעות אחורה משעון ישראל
במרכז המערבי (קולורדו):
9 שעות אחורה משעון ישראל
מערכת ההשכלה
בארה"ב פועלים כ-3600 מוסדות אקדמיים מוכרים ללימודים גבוהים, המציעים מבחר עצום של מסלולי לימוד והתמחות. ספק אם קיימת עוד מדינה המציאה מבחר גדול ועשיר כל-כך של אפשרויות לימוד. חלק מן המוסדות האקדמיים בארה"ב הוא מוסדות ציבוריים (State Supported Universities / Colleges) הממומנים ע"י המדינה והשלטון המקומי באזור בו הם נמצאים. שכר הלימוד הנגבה מתושבי המדינה (אזרחי ארה"ב אשר גרים באותה מדינה לפחות שנה) בה פועל המוסד נמוך יחסית וכך גם הרמה הכללית של ההוראה והשירותים. אופציה זו היא פחות רלוונטית עבור הסטודנט הישראלי הממוצע, שלא יקבל הנחה וגם לא יזכה לרמת לימודים גבוהה. מלבד המוסדות הציבוריים פועלים גם מוסדות פרטיים, השייכים לגופים שאינם ממשלתיים. אלו מנוהלים ע"י מועצת מנהלים וממומנים משכר הלימוד ומתרומות פרטיות. למעשה מדובר פה במוסדות שהם עסק לכל דבר, שכר הלימוד הגבוה יהיה שווה לאמריקנים ולסטודנטים הזרים. עם זאת ישנה הקצאת מקומות מוגבלת לסטודנטים הזרים.
סוגי מוסדות להשכלה גבוהה בארה"ב
Community Colleges
מוסדות אלו משמשים לשתי מטרות: 1.הכשרה מעשית: מיועדים לסטודנטים שאינם פונים לתואר ראשון ומעונינים בתעודה או הכשרה מעשית בלבד. מוסדות אלו מציעים לימודי תעודה למקצועות רבים כגון: תעודת מעצב אופנה, טכנאי מחשבים, שיננית ועוד. 2.קדם אוניברסיטה/קולג': מיועד לסטודנטים המעונינים להתחיל את לימודיהם האקדמיים שלא באוניברסיטה. ניתן ללמוד את השנתיים הראשונות (מתוך ה-4 הנדרשות לסיום תואר ראשון בארה"ב) ב-community college ואז להשלים לימודים לקראת תואר ראשון באוניברסיטה (נדרשות שנתיים נוספות).
Liberal Art Colleges
מוסדות המעניקים תואר בהתמחות כללית ורחבה במדעי הרוח ולא בתחום לימודים ממוקד. מוסדות אלה מעניקים לסטודנט השכלה היקפית, וכלים רבים לקריירה אותה יבחר בהמשך כשיבחר להתמקד בתחום אחד. סטודנט בקולג' שכזה ילמד קורסים באמנות, פילוסופיה, ספרות, מדעי החברה, חינוך גופני, אומנות הדיבור, כתיבה ומתימטיקה.
Institutes of Technology
מוסדות ללימוד ומחקר טכנולוגי המעניקים תארים במדעים ובהנדסה תוך התמקדות בתחומים אלה בלבד. קבלה למוסד שכזה מותנה בסיום תואר ראשון כלשהו, עדיף עם זיקה לעולם המדעים המדויקים, כדי לחסוך את ההשלמות הדרושות.
Religiously Affiliated Universities
אוניברסיטאות ומכללות השייכות למוסדות דתיים: כנסייה נוצרית, ישיבות אוניברסיטאיות, אוניברסיטאות איסלאמיות ושל בני דתות אחרות. מעבר לתוכנית הלימודים הרגילה דורשים מוסדות אילו השתתפות בשיעורי דת, בפורמט הדומה לזה של אוניברסיטת בר-אילן בישראל.
Graduate Schools
כ-1700 אוניברסיטאות המעניקות תארי מוסמך (תואר שני) ודוקטורט (תואר שלישי). מוסדות אלה מתמקדים בתחומי לימוד מסוימים כמו משפטים, רפואה, מנהל עסקים ועדו - וניתן ללמוד בהם רק לאחר סיום התואר הראשון.
מבנה מסלולי הלימודים
תואר ראשון
התארים הראשונים בארה"ב מתבססים על הפילוסופיה לפיה סטודנט צריך לקבל הכשרה רחבה ככל האפשר לפני שהוא מתמקד במקצוע אותו הוא מעונין ללמוד. סטודנט לתואר ראשון בארה"ב ילמד קורסים בשנתיים הראשונות בתחומים של אומנות, מדעים, מתמטיקה מדעי הרוח, מדעי החברה ושפות. רק החל מהשנה השלישית יתמקד הסטודנט במקצוע האקדמי המרכזי, ה - major שבחר. כדי לסיים תואר ראשון על הסטודנט לקחת בין 120-136 קרדיטים (יחידת לימוד), כשכל קורס שווה ל 3-4 קרדיטים. הלימודים נערכים במשך 4-5 שנים.
תואר שני
לימודים לתואר שני נפרסים על תקופה של בין שנה (קלנדרית) לשלוש שנים, בדרך כלל מדובר על שנתיים. תקופת הלימודים תלויה בתואר ובמסלול, ובנוסף אם התואר כולל תזה או לא והאם יש צורך בהשלמות. לדוגמה: התקופה בה ניתן להשלים תואר שני במשפטים (LL.M ) היא שנה, ואילו לתואר שני במנהל עסקים נדרשות שנתיים.
תואר שלישי
לימודי הדוקטורט בארה"ב מתחילים בשנה או שנתיים של קורסי חובה פרונטאליים, כשבסוף אותה תקופה מתקיימת וועדה המחליטה האם הסטודנט רשאי להמשיך בלימודים ולכתוב את התזה הנכספת.
בחירת מוסד לימודים
ארה"ב משופעת במוסדות לימודים מכל הסוגים והגוונים ואלה פזורים על פני כל היבשת הגדולה. אין בה מקבילה ישירה למועצה להשכלה גבוהה הישראלית (האחראית על ההכרה האקדמית בתארים הניתנים בארץ). למעשה, ההכרה של המוסדות האקדמיים אינה נתונה בידי גוף אחד, אלא בידי שישה גופים אזוריים. היות שמבחר מוסדות הלימוד בארה"ב הוא כה גבוה, בבחירת המוסד שלכם יש חשיבות גדולה לתת תשומת לב למגוון שיקולים כדי לדעת שבחרתם במוסד המתאים ביותר לצרכיכם.
שיקולים בבחירת מוסד לימודים
המשך לימודים בישראל
במידה שאתם מעונינים לדעת אם התואר מוכר בישראל להמשך לימודים לתואר שני ודוקטורט, ניתן לפנות לכל אוניברסיטה ישראלית לקבלת האינפורמציה. יש לפנות למדורי קבלת הסטודנטים ומחלקות הרישום בחוגים הרלוונטיים בהם תרצו להמשיך את לימודיכם. ייתכן שהתואר מוכר, אך בכל זאת תידרשו להשלים מספר קורסים לפני תחילת הלימודים בארץ.
גופים מקצועיים וארגונים
לאלו הבוחרים ללמוד באחד מתחומי המקצועות החופשיים, כדאי לדעת כי בישראל ישנם חוגים ומקצועות לימוד אשר הפיקוח ומתן רשיונות העיסוק בהם בישראל ניתנים ע"י ארגונים ואגודות למיניהן. לדוגמא: ללומדים רפואה בחו"ל מומלץ לפנות למשרד הבריאות לקבלת מידע על אפשרות לקבל רשיון עבודה כרופא בעל תואר מחו"ל. הדבר תלוי גם במעבר בחינה של משרד הבריאות עם תום הלימודים בחו"ל. המלצה זו תקפה גם לגבי משפטנים, מהנדסים, וטרינרים, אדריכלים ופסיכולוגים. אלו מכם הפונים למקצועות אלו בחו"ל, מומלץ לבצע בירור מול הארגונים השונים (לשכת עורכי הדין, רשם המהנדסים וכדומה) עוד לפני שמתחילים ללמוד. בחלק מהמקרים הארגונים הללו דורשים מבעל התואר הזר לעבור מבחן כדי לקבל רשיון עבודה בארץ.
תנאי קבלה
אוניברסיטאות המדורגות גבוה בסולם האקדמי ונהנות מיוקרה אקדמית בינלאומית (בין אם הן פרטיות ובין אם הן ציבוריות) מציבות כצפוי רף קבלה גבוה יותר בפני המועמדים, כמו גם ציונים גבוהים יותר במבחני הקבלה ודרישה ליותר מבחנים. אם אינכם יכולים לעמוד בתנאים שמציב המוסד, תוכלו בוודאי למצוא אוניברסיטה שתתאים ליכולותיכם. בישראל, פרט למוסדות מאד מוכרים, לא מכירים את רוב האוניברסיטאות במדינה בה אתה מתכוון ללמוד. עם חזרתך לארץ ימדדו אותך על בסיס העובדה שלמדת בארה"ב והציונים בהם סיימת את לימודיך. כדאי גם לוודא אצל אנשי מקצוע האם כדאי ללמוד את מקצוע הלימוד באוניברסיטה מסוימת או בכלל בארה"ב.
גודל מוסד הלימודים
יש לקחת בחשבון האם אתה מעדיף אוניברסיטה גדולה בעלת משאבים ושירותים בהיקף נרחב יותר הניתנים לסטודנטים, אך מצד שני מפאת הגודל הסטודנט נותר בה אנונימי, או שמא מוסד קטן יותר שהיחסים בין המרצים לסטודנטים בו אישיים יותר, והקשרים החברתיים הדוקים יותר. בארה"ב הפערים בין המוסדות הגדולים לקטנים מועצמים בגלל תקציבי העתק בהם פועלות אוניברסיטאות כמו "הארוורד" ו"ייל". במוסדות אלו נהנים הסטודנטים מהתנאים הטובים ביותר שניתן להציע בעולם האקדמי כיום: ספריות עשירות במיוחד, מגרשי ספורט ומעונות ברמה הגבוהה ביותר.
בחירת האזור
ללמוד בעיר גדולה או בפריפריה? ארה"ב היא מדינה גדולה מאוד הכוללת כמעט כל סוג של סביבת מגורים עליו תוכלו לחשוב. בעיר גדולה יהיו לכם יותר אפשרויות למצוא עבודה כדי להתפרנס, אבל בעיירות הקטנות העלויות בד"כ נמוכות יותר, ואיתן ההוצאות, כך שתוכלו אולי להקדיש את עצמכם ללימודים, בלי לעבוד. הערים הגדולות נוטות כמובן להיות יותר סואנות ורועשות אך בד בבד מספקות יותר אופציות לבילויים אחרי שעות הלימודים. בערים פחות מרכזיות שקט יותר, והיצע הבילויים נמוך יותר. מצד שני, לא יהיו שם הרבה פיתויים שיסיחו את דעתכם מן הלימודים. בארצות הברית, יותר מבכל מקום אחר, בסוגיית מיקום המוסד צריך לקחת בחשבון את הריחוק מישראל: מזרח ארה"ב קרוב יותר לישראל ונוח (וזול) יותר להגיע ממנו בטיסה לביקור בארץ. לימודים במוסד רחוק יותר משמעם טיסה ארוכה ויקרה יותר. ההבדלים הללו יכולים להשפיע על האפשרות שלכם "לקפוץ" חזרה לארץ לחופשת מולדת, בין הסמסטרים.
קבלה לתואר ראשון
כמו ברוב מדינות העולם, גם בארה"ב, לכל אוניברסיטה ישנה עצמאות מוחלטת בהחלטה על קבלת הסטודנטים לתארים השונים. למרות זאת, ישנן דרישות דומות למרבית המוסדות האקדמיים בארה"ב לתארים השונים. בהשוואה למדינות אחרות (בעיקר האירופאיות) סיכויי הקבלה של סטודנטים זרים למקצועות הנחשקים כגון: רפואת שיניים, וטרינריה ומשפטים קטנים מאוד. זאת היות והלימודים בארה"ב במקצועות אלה הם ברמה הגבוהה ביותר ואת רוב המקומות מאיישים המקומיים. המקומות המוקצים לסטודנטים זרים הם ספורים בלבד.
מסמכים ותעודות
תעודת בגרות
תעודת בגרות מלאה מתורגמת לאנגלית וחתומה ע"י נוטריון.
מועד תחילת הלימודים
שנת הלימודים מתחילה בסוף אוגוסט או בתחילת ספטמבר ונמשכת עד סוף מאי או תחילת יוני. בחלק מהמוסדות נוטים להתחיל את הלימודים כבר בינואר. אוניברסיטאות מסוימות מציעות גם לימודים במסגרת סמסטר קיץ.
מכתבי המלצה
ממורים או יועצים בבית הספר התיכון, או מהמפקדים בצבא.
חיבור קורות חיים
מסמך קורות חיים המפרט בצורת חיבור את הרקע שלך, תחומי עניין אקדמאים וכלליים, תחביבים (כולל העדפות למקצוע ספורטיבי אם יש), קצת על אופייך, מטרותיך והשאיפות האקדמיות שלך. כדאי להתאים את החיבור לפילוסופיה החינוכית של האוניברסיטה ולציפיותיה מהסטודנטים שלומדים בה, כפי שהם מתבטאים במידעון שלה. כך שמומלץ לעשות קצת עבודת רקע לפני ולא לשלוח לכל מוסד את אותו החיבור. עבודת ההכנה תגביר עד מאוד את סיכויי הקבלה שלך.
מבחנים
ToEFL - מבחן שימוש באנגלית
מבחן לבדיקת רמת כישורי השפה האנגלית. בדרך כלל הציון הנדרש נע בין 40-71 (מתוך 120).
SAT - מבחן פסיכומטרי
חלק מן המוסדות האקדמיים ידרשו את מבחן ה-SAT I, הבודק יכולות מילוליות (הבנת הנקרא, זיהוי יחסים בין חלקי משפט ובין מילים), ויכולות מתמטיות (חשבון, אלגברה וגיאומטריה). ייתכן שיידרש גם ציון במבחן ה- SAT II, הבודק את ידיעותיו של מועמד בנושא ספציפי: אנגלית היסטוריה, מתמטיקה, מדעים ושפות.
דמי רישום
דמי הרישום למוסדות בארה"ב נעים בין 40-80 דולר, שאינם מוחזרים במידה שלא התקבלת. בנוסף, מוסדות מסוימים עשויים לדרוש אישור מהבנק לגבי יכולת כלכלית לממן את שכר הלימוד ועלויות המחיה.
עלויות לימודים ומחייה
ארה"ב היא מדינה ענקית עם מגוון גדול של אוכלוסיות ומוסדות לימוד, אך ניתן לומר שבאופן כללי שכר הלימוד בארה"ב הוא גבוה מאוד, יחסית לנהוג בישראל. כמו במקומות אחרים בעולם, גובה שכר הלימוד לא בהכרח מעיד על רמתו האקדמית הגבוהה של המוסד. באשר לעלויות המחיה, כאן יש יותר מקום להבדלים בין אזורים וערים, ואפילו בין שכונות בתוך הערים. האזור שבו תבחרו לגור וללמוד בארה"ב, ישפיע ישירות על כמות הכסף שתזדקקו לו. שכר הדירה במנהטן, לדוגמה, יהיה כמובן יקר עשרות מונים יחסית לשכר דירה בעלת שטח ורמת גימור דומים בטקסס, למשל.
עלויות מחייה
עלויות המחייה בארה"ב משתנות באופן דרמטי מאזור לאזור. הנתונים הבאים מתארים את ההוצאות החיוניות לסטודנט זר בארה"ב. הסכומים הבאים מראים את ההוצאה הממוצעת הצפויה לסטודנט המתעתד ללמוד בצפון אמריקה.
שכר הלימוד
שכר הלימוד משתנה, על פי רוב, לפי סוג המוסד הלימודי, התמיכה שהוא מקבל מהמדינה, ואופי הלימודים בו. בהקשר של שכר לימוד, המוסדות האקדמיים בארה"ב נחלקים לשני מינים עיקריים:
אוניברסיטאות ומכללות ציבוריות
המוסדות הציבוריים נתמכים בידי המדינה, ודורשים שכר לימוד נמוך יותר (לתואר ראשון) ממוסדות שאינם נהנים מתמיכה כזו, ובמיוחד הדבר נכון עבור סטודנטים שהם תושבי אותה מדינה: אלה נהנים משכר לימוד מסובסד, בגובה של פחות מחצי גובה שכר הלימוד שאותו ישלם סטודנט שאינו תושב המדינה. עלויות הלימודים לתואר ראשון (4 שנים) במוסדות ציבוריים לסטודנט שאינו תושב נעות בין 8,000 ל-15,000 דולר. ממוצע שכר הלימוד בשנת 2004 עמד על 12,088 דולר, שהם כ-54,000 שקלים לכל שנה. עלויות הלימודים לתואר שני במוסדות אלה לסטודנט שאינו תושב גבוהות מעט יותר. בשנת 2004 עמד הממוצע על 12,475 דולר לשנה, כ-56,000 ש"ח.
אוניברסיטאות ומכללות פרטיות
מוסדות אקדמיים פרטיים, שאינם נתמכים על ידי המדינה בה הם פועלים, גובים בדרך כלל שכר לימוד גבוה יותר מסטודנטים לתואר הראשון, יחסית למוסדות ציבוריים. במוסדות פרטיים תלמידים מקומיים וזרים כאחד משלמים את אותו שכר הלימוד, ללא סבסוד. בתוך המוסדות הפרטיים, יש כאלה שפועלים למטרות רווח ויש כאלה שלא. בתואר הראשון, הראשונים דורשים שכר לימוד נמוך מעט בממוצע מהאחרונים; בתואר השני המצב הפוך. עלויות הלימודים לתואר ראשון (4 שנים) באוניברסיטאות פרטיות עומדות על 15,000 עד 28,000 דולר, שהם כ 75,000 עד 140,000 שקלים לשנה. בשנת 2004 עמד שכר הלימוד הממוצע במוסדות פרטיים למטרות רווח על 13,063 דולר (כ-59,000 ש"ח) ובמוסדות ללא כוונות רווח על 16,046 דולר (כ-72,000 ש"ח). עלויות הלימודים לתואר השני במוסדות פרטיים מכווני-רווח עמדו על 12,635 דולר בממוצע (2004), שהם כ-57,000 שקלים לשנה, ואילו במוסדות ללא כוונות רווח עמד הממוצע בשנת 2004 עמד על 11,972 דולר (כ-54,000 ש"ח).
חדר במעונות כולל אוכל:
כ-700 דולר לחודש.
שכר דירה יחד עם שותפים:
כ-500 דולר.
מצרכי מזון לסטודנט חסכן:
כ-200 דולר
תחבורה ציבורית:
50 עד 100 דולר לחודש.
ספרי לימוד וחומרי עזר:
800 דולר.
מקורות תעסוקה ומלגות
משרד ההגירה האמריקאי מציב מגבלות נוקשות ביותר על אפשרויות התעסוקה של סטודנטים זרים בארה"ב. יתרה מזאת - עצם קבלת הויזה מותנית בהוכחה מספקת שלרשות הסטודנט עומדים משאבים כספיים שיאפשרו לו לעמוד בתשלומי שכר הלימוד ועלויות המחייה בארה"ב. בשל חשיבות הוכחת קיום המשאבים הכלכליים לתהליך הנפקת ויזת הכניסה לארה"ב, ובשל העובדה שתהליך הנפקת הויזה נמשך זמן רב, יש צורך להתחיל לחפש מקורות כלכליים במועד מוקדם ביותר, יותר משנה לפני תחילת שנת הלימודים.
מלגות לימודים
סיוע כלכלי באוניברסיטה
חלק מהמוסדות האקדמיים בארה"ב מקיימים תוכניות של סיוע כלכלי לסטודנטים שלהם. המוסדות הללו לא נוטים לפרסם יותר מדי את המידע על תוכניות אלה, כדי למנוע ביקוש-יתר. בספרית קרן החינוך ארה"ב-ישראל ניתן להשיג מעט יותר מידע על המוסדות שבהם יש תוכניות כאלה. על כל פנים, אין מדובר במלגת לימודים מלאה.
עבודה בארה"ב
סטודנטים זרים בארה"ב, המחזיקים בויזה מסוג F-1, רשאים, בתנאים מסוימים, לעבוד באופן חלקי. בשנה הראשונה לא ניתן לעבוד מחוץ לקמפוס, אך יש אפשרות לעבוד בתוך הקמפוס, בעבודות המוצעות ע"י האוניברסיטה. בהקשר זה יש לקחת בחשבון כי העבודות באוניברסיטה בדרך כלל יהיו בשכר נמוך יחסית, והמוסדות נוטים להעסיק בהן סטודנטים אמריקאיים הזכאים לסיוע כלכלי. החל מהשנה השניה ניתן לעבוד גם מחוץ לקמפוס, עם קבלת אישור מתאים. במהלך תקופות לימודים ניתן לעבוד עד 20 שעות בשבוע, ובחופשים ניתן לעבוד במשרה מלאה. סטודנטים זרים המחזיקים בויזה מסוג J-1 לא מקבלים אישור עבודה כלל.
מלגות וקרנות
סטודנטים המעוניינים ללמוד את התואר הראשון בארה"ב יתקשו מאוד למצוא מלגות לימודים. הרוב הגורף של המלגות מוצע לתלמידי התארים המתקדמים, משום שהם יכולים להציג יותר הוכחות למצוינות אקדמית, המהווה תנאי מרכזי בהחלטה על הענקת מלגה. תלמידי התארים המתקדמים ימצאו שהמלגות ניתנות בעיקר בתחומים כמו מדעי החיים, מדעי הטבע ומדעי הרוח, ופחות לתחומי החינוך ומדעי החברה. קרן החינוך ארה"ב-ישראל מציעה מידע גם על מלגות מסוג זה. תהליך קבלת המלגה אף הוא ארוך ומייגע, ויש להתחיל אותו מבעוד מועד. ברוב המקרים כחלק מהגשת המועמדות לקבלת המלגה, יש להציג גם אישור על קבלה למוסד הלימודים.
מלגות לספורטאים
ספורטאים מצטיינים יכולים לנסות לרתום את כישוריהם האתלטיים למימון הלימודים. האיגוד הארצי לספורט מכללות בארה"ב (NCAA) הוא הארגון הגדול ביותר במדינה המאגד פעילויות ספורט במכללות ואוניברסיטאות. האיגוד מחלק את מוסדות הלימוד החברים בו לשלוש חטיבות: בחטיבה הראשונה (Division 1) נכללים כשליש ממוסדות הלימוד החברים באיגוד, ואשר מהווים את העילית של הספורט האוניברסיטאי והקולגיאלי. במוסדות אלה תקציבי התמיכה בסטודנטים יכולים להיות ענקיים, אך תצטרך להיות אחד מהטובים בארץ בסוג הספורט שלך כדי לקבל תמיכה. בחטיבה השנייה (Division 2) נכללים מוסדות המפעילים תוכניות ספורט תחרותיות, אך הקבוצות הן קטנות יותר, והמוסדות מציעים פחות מלגות בכל שנה; בחטיבה השלישית (Division 3) המוסדות אינם מציעים מלגות לספורטאים על בסיס ביצועים, אלא רק לספורטאים הנזקקים לסיוע כלכלי. כדאי לדעת שמלגות לספורטאים לא תמיד מכסות את כל עלות שכר הלימוד, ואי אפשר "לסמוך" רק עליהן. מלגות אלה אינן מקנות כניסה אוטומטית למוסד הלימודים, ועל הסטודנט לעמוד בהצלחה בכל הקריטריונים הנדרשים ממועמד רגיל. בנוסף, כדי לחדש את המלגה מדי שנה יש להציג הישגים אקדמיים נאותים. משום כך, לימודים בעזרת מלגת ספורטאי יכולים להיות מאוד תובעניים ומלחיצים - שכן על התלמיד-ספורטאי לעבוד קשה מאוד כדי לשמור על הישגיו - בכיתה ובמגרש הספורט.
קבלה לתארים מתקדמים
כמו ברוב מדינות העולם, גם בארה"ב, לכל אוניברסיטה ישנה עצמאות מוחלטת בהחלטה על קבלת הסטודנטים לתארים השונים. למרות זאת, ישנן דרישות דומות למרבית המוסדות האקדמיים בארה"ב לתארים השונים. בהשוואה למדינות אחרות (בעיקר האירופאיות) סיכויי הקבלה של סטודנטים זרים למקצועות הנחשקים כגון: רפואת שיניים, וטרינריה ומשפטים קטנים מאוד. זאת היות והלימודים בארה"ב במקצועות אלה הם ברמה הגבוהה ביותר ואת רוב המקומות מאיישים המקומיים. המקומות המוקצים לסטודנטים זרים הם ספורים בלבד.
מסמכים ותעודות
פירוט ציוני התואר הראשון
תעודה רשמית של פירוט הציונים מלימודי התואר הראשון, המתורגמים לאנגלית ע"י המוסד האקדמי הישראלי. על התואר הראשון להיות בדרך כלל רלוונטי לתואר השני.
המלצות
מכתבי המלצה מהפקולטה בו למדת בתואר הראשון ו/או מהמעסיקים (תלוי בתחום).
חיבור קורות חיים
מסמך קורות חיים המפרט בצורת חיבור את הרקע שלך, תחומי עניין אקדמאים וכלליים, תחביבים (כולל העדפות למקצוע ספורטיבי אם יש), קצת על אופייך, מטרותיך והשאיפות האקדמיות שלך. כדאי להתאים את החיבור לפילוסופיה החינוכית של האוניברסיטה ולציפיותיה מהסטודנטים שלומדים בה, כפי שהם מתבטאים במידעון שלה. כך שמומלץ לעשות קצת עבודת רקע לפני ולא לשלוח לכל מוסד את אותו החיבור. עבודת ההכנה תגביר עד מאוד את סיכויי הקבלה שלך.
מבחנים
ToEFL - מבחן שימוש באנגלית
מבחן לבדיקת רמת כישורי השפה האנגלית.
GMAT (ללימודי מנהל עסקים)
המבחן מסייע לפקולטות ובתי הספר למנהל עסקים להעריך את כישורי המועמד ללימודים גבוהים בתחום. המבחן בודק יכולת כתיבה באנגלית, יכולת מתמטית, ומיומנויות מילוליות.
GRE (בד"כ לתואר שלישי)
מבחן לבדיקת יכולת מילולית, (ניתוח חומר כתוב,ניתוח קשרים בין חלקי משפט, זיהוי קשר בין מילים לרעיונות), יכולת מתמטית (חשבון, אלגברה, גיאומטריה, פתרון בעיות), וכתיבה אנליטית (הבעת דעה אישית על נושא נתון). בפקולטות מסוימות (בעיקר במדעים המדויקים, רפואה וביולוגיה) נדרשים גם מבחני GRE Subject, הבודקים את ידיעותיו של הסטודנט באחד מהנושאים הבאים: ביוכימיה, ביולוגיה, כימיה, מדעי המחשב, ספרות אנגלית, מתימטיקה, פיזיקה או פסיכולוגיה.
דמי רישום
דמי הרישום למוסדות בארה"ב נעים בין 40-80 דולר, שאינם מוחזרים במידה שלא התקבלת. בנוסף, מוסדות מסוימים עשויים לדרוש אישור מהבנק לגבי יכולת כלכלית לממן את שכר הלימוד ועלויות המחיה.
השנה האקדמית
שנת הלימודים האקדמית בארה"ב מתחילה בסוף אוגוסט או בתחילת ספטמבר ונמשכת עד סוף מאי או תחילת יוני. אוניברסיטאות מסוימות מציעות גם לימודים בעונת הקיץ. השנה האקדמית עצמה מחולקת ברוב המוסדות האקדמיים בארה"ב לסמסטרים, אך ישנם גם כמה מוסדות המחלקים את השנה לרבעים.
סמסטרים
בדומה לשיטה הנהוגה בישראל, מרבית המוסדות בארה"ב מחלקים את שנת הלימודים האקדמית לשני סמסטרים, כל אחד מהם באורך של כ-16 שבועות. בחופשה בין הסמסטרים נמצאים חג המולד וראש השנה. במהלך הסמסטר הראשון יוצאים לחופש בחג ההודיה (Thanksgiving), ובסמסטר השני יוצאים ל"חופשת האביב" (Spring Break) האורכת כשבוע. בדרך כלל הסטודנט נדרש ללמוד שני סמסטרים בשנה, אך הוא מוזמן ללמוד גם בסמסטר קיץ כדי לזרז את מועד סיום התואר.
רבעים
קיימים מספר מוסדות אקדמיים בארה"ב, בעיקר במדינות המערביות, המחלקים את השנה האקדמית לארבע תקופות לימודים, כל אחת באורך של כ-10 שבועות. בדרך כלל התלמיד מצופה לקחת שיעורים במהלך שלושה רבעים בכל שנה (ולכן הרבע נקרא לעיתים "טרימסטר"), אך יש באפשרותו ללמוד גם ברבע הרביעי כדי לזרז את סיום הלימודים לתואר.
מידע כללי
מרבית האוניברסיטאות והמכללות בארה"ב קובעות מועד רישום אחרון, שיש לברר אותו ולעמוד בו. במוסדות אקדמיים אחרים אין מועד הרשמה קבוע, אלא נהוג בהם תהליך הרשמה מתמשך לאורך כל השנה, הנקרא "רישום מתגלגל" (Rolling Admission). כך או כך, תהליך הרישום ללימודים אקדמיים בארה"ב נמשך זמן רב, ועדיף להתחיל אותו מוקדם ככל האפשר, בסביבות שנה לפני מועד תחילת שנת הלימודים. באופן עקרוני, אין הגבלה במספר האוניברסיטאות והמכללות אליהן ניתן להירשם. עם זאת, יש לזכור כי להרשמה מרובה יש משמעות כלכלית: דמי הרישום עצמם עולים בין 40 ל-80 דולר, ועל כן כדאי להתמקד בכ-4 עד 8 מוסדות בלבד, שאליהן יש לך יותר סיכוי להתקבל, ואשר יש לך העדפה למסלולי הלימודים המוצעים בהם. את הליכי ההרשמה למוסדות הלימוד בארה"ב ניתן לעשות לרוב מהארץ תוך התכתבות עם המוסד וסיוע של מוסדות כגון "קרן חינוך ארה"ב-ישראל", השגרירות האמריקנית בישראל, ועוד. כדי לשקול את בקשתך להירשם ללימודים, המוסדות האקדמיים ידרשו סוגים שונים של מסמכים, ציונים, ודרישות נוספות. דרישות אלה יכולות להיות שונות ממוסד למוסד, אך ברוב המקרים מדובר בפריטים המתוארים להלן:
מסמכים ותעודות
גליונות ציונים
המועמדים לתואר ראשון יתבקשו להציג תעודת בגרות מלאה מתורגמת לאנגלית וחתומה ע"י נוטריון. מועמדים לתארים מתקדמים ידאגו לתרגום גיליון הציונים האוניברסיטאי שלהם.
מכתבי המלצה
מועמדים לתואר ראשון יכולים להביא מכתבי המלצה ממורים או יועצים בבית הספר התיכון, או ממפקדיהם בצבא. למועמדים לתואר שני או שלישי מומלץ להביא המלצות ממרצים שלימדו אותם במהלך הלימודים לתארים הקודמים, או ממנהליהם במקום העבודה, שעשויים להעיד על התאמתם לתחום הלימודים, ועל כישוריהם בעבודה. ההמלצות, כמובן, צריכות להיות כתובות בשפה האנגלית, ומומלץ שיהיו מודפסות על נייר רשמי.
חיבור קורות חיים
מסמך קורות חיים המפרט בצורת חיבור את הרקע שלך, תחומי עניין אקדמאים וכלליים, תחביבים (כולל העדפות למקצוע ספורטיבי אם יש), קצת על אופייך, מטרותיך והשאיפות האקדמיות שלך. כדאי להתאים את החיבור לפילוסופיה החינוכית של האוניברסיטה ולציפיותיה מהסטודנטים שלומדים בה, כפי שהם מתבטאים במידעון שלה. כך שמומלץ לעשות קצת עבודת רקע לפני ולא לשלוח לכל מוסד את אותו החיבור. עבודת ההכנה תגביר עד מאוד את סיכויי הקבלה שלך.
דמי רישום
דמי הרישום למוסדות בארה"ב נעים בין 40-80 דולר, שאינם מוחזרים במידה שלא התקבלת. בנוסף, מוסדות מסוימים עשויים לדרוש אישור מהבנק לגבי יכולת כלכלית לממן את שכר הלימוד ועלויות המחיה.
מבחני סף ומיון
כחלק מדרישות הקבלה ללימודים גבוהים בארה"ב, תידרש לעבור ולהציג את ציוניך באחד או יותר מהמבחנים הללו:
הרשמה ללימודים: לוח זמנים
תהליך ההרשמה ללימודים אקדמיים בארה"ב הוא ארוך מאוד, הרבה יותר מזה הנהוג באוניברסיטאות ומכללות בישראל, והוא כרוך בהמתנה ממושכת. על כן מומלץ לכל מי שמתעניין בלימודים אקדמיים בארה"ב להתחיל את תהליך ההרשמה (וההכנות לקראתו) במועד המוקדם ביותר האפשרי, כדי לא להסתכן באיחור המועד האחרון. באופן כלל, מומלץ להתחיל בהכנות להרשמה כבר שנה עד שנה וחצי לפני תחילת שנת הלימודים בארה"ב. לוח הזמנים המפורט להלן הוא בבחינת המלצה, והוא מיועד למועמדים לתואר ראשון ולתארים מתקדמים כאחד.
14-16 חודשים לפני תחילת הלימודים
תחקיר רקע על מוסדות הלימודים
השלב הראשון של התהליך הוא אולי המהנה ביותר (השלבים הבאים בם בעיקר בירוקרטיה), אך הוא ללא ספק גם החשוב ביותר. לפני ששולחים טפסי הרשמה, לפני שניגשים להיבחן ב-ToEFL, לפני הכל: צריך שיהיה ברור מה מחפשים. בחירת מוסדות הלימודים שאליהם תנסו להירשם אינה דבר של מה בכך: היא כרוכה בשקילת יתרונותיהם מול חסרונותיהם, ובעיקר בהערכת ההתאמה שלהם לציפיות האקדמיות והחווייתיות שלך. על כן, זה הזמן לחרוש את אתרי האינטרנט של האוניברסיטאות והמכללות המציעות מסלולי לימודים בתחומים המעניינים אתכם, או לגשת לספריות קרן החינוך ארה"ב-ישראל, הפזורות בערים גדולות ברחבי הארץ. בדרך כלל מוסדות בחו"ל ישמחו לשלוח אליכם בדואר את הידיעון שלהם (Prospectus), ללא תשלום וללא התחייבות מצידכם.
חיפוש מקורות מימון
זה הזמן להתחיל לחשוב על דרכים לממן את הלימודים והמחייה בארה"ב, שאינם זולים במיוחד. יש לעשות בחינה של המקורות הכספיים העומדים לרשותכם באופן עצמאי, אך כמובן שלא חייבים להיות מיליונרים כדי לממן את החוויה: קרנות שונות בישראל ובארה"ב מסייעות לסטודנטים רבים בכל שנה לשלם את שכר הלימוד, ויש לברר את המידע הנחוץ אודותיהן.
12 חודשים לפני תחילת הלימודים
בקשת טפסי הרשמה
זו העת ליצור קשר עם האוניברסיטאות והמכללות שהתאימו לצרכיכם וציפיותיכם יותר מהשאר, בבקשה לקבל מהם את טפסי ההרשמה, ואת טפסי הבקשה לסיוע כלכלי (Financial Aid). בנוסף, בררו אם יש טפסים נוספים שעליכם למלא, כסטודנטים בינלאומיים (International Students), ובקשו גם אותם.
הרשמה לבחינות סף ומיון
אם יש בחינות סף או בחינות מיון שעליכם לעבור, כחלק מתהליך הקבלה ללימודים, זה הזמן להירשם לביצוען, ולשקול הרשמה לקורס הכנה לבחינה, אם אתם סבורים שאתם זקוקים לו.
הגשת בקשות למלגות
אם ישנן קרנות מימון חוץ-אוניברסיטאיות, שלמיטב ידיעתכם אתם עומדים בקריטריונים שלהן, זו השעה לבקש מהם את טפסי הבקשה, למלא אותם ולשלוח בחזרה.
10-12 חודשים לפני תחילת הלימודים
מתחילים למלא את טפסי ההרשמה
בשלב הזה, ייתכן שעדיין אין באמתחתכם את כל המסמכים הדרושים לצורך הגשת הבקשה להתקבל ללימודים, אך הגיע הזמן שתתחילו לאסוף את החומרים: מלאו את הפרטים בטפסי ההרשמה עצמם, התחילו לכתוב את חיבור קורות החיים האישי (Personal Statement), הנדרש כחלק מתהליך הקבלה במוסדות רבים, דאגו לתרגום נוטריוני של גיליון הציונים שלכם (תעודת בגרות לצורך קבלה לתואר ראשון, ציוני התואר האחרון לצורך קבלה לתארים מתקדמים), ורכזו את ההמלצות הנדרשות. החלק החשוב ביותר בשלב הזה, הוא לתת תשומת לב מיוחדת לנושא התאריכים האחרונים להגשת הבקשות. מרבית המוסדות בארה"ב קובעים תאריך כזה, שיש להקפיד לעמוד בו. רשמו את התאריכים על לוח השנה, וקבעו לעצמכם תזכורות - בטלפון, במחשב כף היד, או באי-מייל.
6-10 חודשים לפני תחילת הלימודים
משלוח טפסי ההרשמה
בשלב הזה כבר הכל אמור להיות בידיכם - טפסים מלאים, חיבור קורות חיים כתוב, מכתבי המלצה, וציונים של בחינות סף ומיון נדרשות. שלחו את כל החומרים למוסדות בחו"ל, מוקדם ככל שניתן. יש לזכור שההרשמה עולה כסף (40 עד 80 דולר), שאינו מוחזר אליכם גם אם אינכם מתקבלים. על כן מומלץ לבחור ב-6 מוסדות לכל היותר.
3-6 חודשים לפני תחילת הלימודים
קבלת תשובה ממוסד הלימודים
מספר חודשים לפני תחילת שנת הלימודים, תקבלו מהמוסדות אליהם פניתם את ההודעה בדבר אישור או דחיית בקשתכם להתקבל ללימודים. באותה הודעה תקבלו תשובה גם בנוגע לסכום הסיוע הכספי שאושר לכם (אם אושר כזה). אם התקבלתם, עליכם ליצור קשר עם המוסד ולהודיע כי בכוונתכם ללמוד בו. עליכם גם להודיע למוסדות האחרים כי אינכם מתכוונים ללמוד בהם.
הודעת הקבלה ללימודים
כשלושה-ארבעה חודשים לפני תחילת הלימודים יישלחו אליכם מכתבים מהאוניברסיטאות והמכללות שאליהן שלחתם בקשות הרשמה. אם אתם מתעתדים להתחיל ללמוד בתחילת שנת הלימודים, החלה בסוף אוגוסט/תחילת ספטמבר, המכתבים צפויים להגיע בסביבות אפריל-מאי. במכתב זה תקבלו את התשובה - האם בקשתכם נתקבלה או נדחתה. אם היא נתקבלה, ובמידה שיחד עם טפסי ההרשמה שלחתם גם בקשה לסיוע כספי, תקבלו תשובה האם אושר לכם סיוע כזה, ובאיזה היקף. בנוסף תקבלו שובר לתשלום מקדמת שכר הלימוד. אם התקבלתם למספר מוסדות, מתוך אלה שביקשתם להתקבל אליהם - מה טוב. כל שעליכם לעשות הוא להחליט באיזה מוסד, בסופו של דבר, תרצו ללמוד. בשלב הזה, מכתב הקבלה שקיבלתם מהמוסד הוא בגדר "הצעה" (Offer) בלתי מחייבת בלבד. כדי לקבל את ההצעת שנשלחה אליכם, תצטרכו לשלם את מקדמת שכר הלימוד. לאחר מכן תקבלו מהאוניברסיטה או המכללה אישור על תשלום שכר הלימוד, ואותו תביאו אל הראיון בשגרירות ארה"ב בתל-אביב, כדי לקבל את ויזת הסטודנט שתאפשר לכם להיכנס למדינה.
בחינות הסף
ToEFL - מבחן שימוש באנגלית
המבחן בודק את יכולתו של המועמד להשתמש ולהבין את השפה האנגלית ברמה אקדמאית. הנבדק נבחן ב-4 תחומים שונים: האזנה, דקדוק, כתיבה (במתכונת של חיבור) ודיבור - חלק חדש שמחליף את הקריאה. המבחן נמשך בין 2.5-3.5 שעות, מול מחשב. טווח הציונים נע בין 0-120. בסיום הבחינה ניתן ציון משוער והציון הסופי ניתן לאחר כשלושה שבועות מביצוע המבחן.
SAT - מבחן פסיכומטרי
חלק מן המוסדות האקדמיים ידרשו את מבחן ה-SAT 1, הבודק יכולות מילוליות (הבנת הנקרא, זיהוי יחסים בין חלקי משפט ובין מילים), ויכולות מתמטיות (חשבון, אלגברה וגיאומטריה). ייתכן שיידרש גם ציון במבחן ה- SAT II, הבודק את ידיעותיו של מועמד בנושא ספציפי: אנגלית היסטוריה, מתמטיקה, מדעים ושפות.
חלק נפרד מתהליך הרישום למוסדות לימוד אקדמיים בארה"ב הוא ביצוע של בחינות סף ומיון, שהמוסד האקדמי מכיר בהן ובציון שלהן. בחינות אלה מסייעות לאוניברסיטאות ולמכללות לעמוד טוב יותר על קנקנו של המועמד, ולחזות האם יוכל להתמודד עם המטלות הלימודיות. כמו בארץ, גם בארה"ב נהוגה בחינה פסיכומטרית (SAT) שיש לעבור אותה לקראת לימודים לתואר ראשון. בנוסף, אם המועמד אינו דובר אנגלית כשפת אם, עליו לעבור מבחנים שיעריכו את רמת כישורי השפה שלו, ויכולתו להתמודד עם לימודים בשפה האנגלית. הבחינות העיקריות הנדרשות על ידי מוסדות אקדמיים בארה"ב, הן:
קהל יעד:
מועמדים לכל התארים שאנגלית אינה שפת אמם.
קהל יעד:
מועמדים לתואר ראשון.
GMAT
המבחן מסייע לפקולטות ובתי הספר למנהל עסקים להעריך את כישורי המועמד ללימודים גבוהים בתחום. המבחן בודק יכולת כתיבה באנגלית, יכולת מתמטית, ומיומנויות מילוליות.
קהל יעד:
מועמדים ללימודי מנהל עסקים
GRE
מבחן לבדיקת יכולת מילולית (ניתוח חומר כתוב, ניתוח קשרים בין חלקי משפט, זיהוי קשר בין מילים לרעיונות), יכולת מתמטית (חשבון, אלגברה, גיאומטריה, פתרון בעיות), וכתיבה אנליטית (הבעת דעה אישית על נושא נתון). בפקולטות מסוימות (בעיקר במדעים המדויקים, רפואה וביולוגיה) נדרשים גם מבחני GRE נושאיים (GRE Subject), הבודקים את ידיעותיו של הסטודנט באחד מהנושאים הבאים: ביוכימיה, ביולוגיה, כימיה, מדעי המחשב, ספרות אנגלית, מתימטיקה, פיזיקה או פסיכולוגיה.
קהל יעד:
מועמדים לתואר שלישי (בדרך כלל).
סידורי ויזה ודרכון
מיד לאחר הגעת הודעת הקבלה מהאוניברסיטה או המכללה, ועוד לפני שמזמינים כרטיס טיסה, יש צורך להתחיל תכף ומיד בסידורי הויזה והדרכון. אלה הן שתי משימות בירוקרטיות - הראשונה מורכבת ודורשת זמן רב, והשנייה קצרצרה ופשוטה - ובדיוק משום כך נוטים לדחות אותה ולהיזכר בה ברגע האחרון, שבו כבר יש כל כך הרבה דברים אחרים לדאוג להם.
בדיקת הדרכון הישראלי
חשוב לא לדחות את בדיקת תאריך התפוגה של תוקף הדרכון שלכם. לא הייתם רוצים להיזכר במשימה הזו שבועיים לפני הנסיעה, ולרוץ למשרד הפנים (שמדי פעם בפעם גם פורצות בו שביתות עובדים שעלולות להיות ממושכות). אם במועד הנסיעה המשוער לארה"ב לדרכון שלכם יוותרו רק 6 חודשי תוקף - אנא דאגו להאריך את תוקפו בהקדם. כיום, הארכת דרכון היא פעולה פשוטה ביותר, שאינה כרוכה בתשלום: ניגשים לסניף הדואר הקרוב שבו יש תיבת שירות של משרד הפנים (פרטים באתרי משרד הפנים או חברת הדואר), ממלאים טופס, מכניסים אותו למעטפה עם תעודת הזהות והדרכון עצמו, ומשלשלים לתיבת השירות. בתוך מספר ימים הדרכון המוארך ותעודת הזהות יחזרו אליכם בדואר. כדי לקצר את התהליך עוד יותר, תוכלו להיכנס לאתר האינטרנט של משרד הפנים, להוריד את הטופס המתאים, ולבוא עם הטופס המלא לדואר.
הגשת בקשה לויזת סטודנט
בעקבות פיגועי הטרור שאירעו בארה"ב ב-11 בספטמבר 2001, הוחמרו מאוד נהלי ההגירה בארה"ב, והוקשחו הקריטריונים להענקת ויזות לכניסה לשטח המדינה. תהליך הגשת הבקשה לויזה הוא ארוך ומורכב, ויש להתחיל בו מיד עם הקבלה ללימודים בארה"ב. מחלקת ההגירה של ארה"ב מעניקה ויזות מסוגים שונים למבקרים בעלי מטרות שונות. הויזה הרגילה לארה"ב, המוענקת לתיירים או אנשי עסקים, היא מסוג B1/B2. מחזיקי ויזה מסוג זה אינם רשאים ללמוד באוניברסיטה או במכללה, או בקורסים מלאים ללימוד אנגלית. עליהם להגיש בקשה לויזה מסוג F-1 או M-1. הראשונה מוענקת לסטודנטים המתעתדים ללמוד לתואר אקדמי, והשניה למעוניינים בלימודים שאינם במסגרת אוניברסיטאית.
קביעת ראיון בשגרירות
השלב הראשון בתהליך הוא בקשת הראיון עם הפקיד הקונסולרי בשגרירות. לא ניתן להגיע לשגרירות באופן אישי ולקבוע ראיון. הבקשה לראיון מוגשת באתר האינטרנט של השגרירות, והיא כרוכה בתשלום של 12 דולר (בכרטיס אשראי) או 14 דולר (בתשלום מראש בבנק הדואר). על פי נהלי השגרירות, אזרחי ישראל המתגוררים בירושלים או בשטחים שמעבר לקו הירוק, מזומנים לראיון בקונסוליה בירושלים. שאר אזרחי ישראל מזומנים לשגרירות ברח' הירקון בתל-אביב.
תשלום אגרות הויזה
עוד לפני ההגעה לראיון בשגרירות או בקונסוליה, יש לדאוג לתשלום אגרות הויזה. התשלום הראשון, כמוזכר לעיל, הוא דמי קביעת הראיון בסך 12 או 14 דולר, לפי המקרה. התשלום השני, אגרת הטיפול בבקשה (Processing Fee) היא בגובה של 100 דולר, וניתן לשלם אותה בשקלים בסניפי בנק הדואר. יש להביא את אישור התשלום לראיון עצמו. בנוסף, זרים המעוניינים להגיע לארה"ב למטרות לימודים, נדרשים לשלם גם את אגרת SEVIS, ראשי תיבות של "מערכת מידע על סטודנטים ומבקרי תוכניות חילופים" (Student & Exchange Visitor Information System), אף היא בגובה 100 דולר. ניתן לשלם אגרה זו באמצעות האינטרנט, ובדרכים נוספות המתוארות באתר השגרירות. סטודנטים המשתתפים בתוכניות של ממשלת ארה"ב, או שזכו במלגת פולברייט, פטורים מתשלום אגרת SEVIS.
הראיון בשגרירות
על פי נתוני מחלקת המדינה של ארה"ב, זמן ההמתנה הממוצע ממועד בקשת הראיון עד מועד הראיון עצמו, הוא כשבוע ימים בשגרירות בתל-אביב, וכארבעה ימים בקונסוליה בירושלים. עם ההגעה למקום הראיון, תעברו בדיקה ביטחונית: הטלפון הסלולרי שלכם יופקד בכניסה, ואם יש לכם מלווים - הם ייאלצו להישאר בחוץ. בשלב הראשון יש לגשת לפקידי קבלה שיוודאו שמילאתם את הפרטים בטופס כמו שצריך, ושהבאתם עמכם את כל המסמכים הדרושים. הם גם יבקשו מכם את הכתובת שלכם, שאליה יישלח הדרכון לאחר שהויזה תאושר. השלב השני הוא סריקת טביעות האצבעות: תתבקשו להניח את אצבע יד שמאל, ולאחר מכן אצבע יד ימין, על משטח הסריקה, כדי לשמור את תבנית טביעת האצבע שלכם. עם הכניסה לארה"ב תתבקשו שוב לסרוק את אצבעותיכם, כדי לוודא שטביעות האצבע תואמות. אם נפצעתם באצבע, והיא נותרה מצולקת, ייתכן שיבקשו מכם לבוא במועד אחר, לאחר שהפצע יחלים. בשלב השלישי תתבקשו להמתין לראיון עצמו. השלב הזה לוקח רק כמה דקות, והוא מתבצע בעברית. אם אתם מעדיפים, יש פקידים בשגרירות שדוברים גם ערבית, רוסית, ספרדית - וכמובן אנגלית. המראיין ישאל אתכם כמה שאלות על מטרת נסיעתכם לארה"ב, ועל חוזק הקשרים שלכם בישראל. ברוב המקרים המראיין יאמר לכם בתום הראיון אם בקשתכם נתקבלה. במקרה זה, הדרכון שלכם יישאר אצלו, ויישלח אליכם הביתה בתוך יממה או שתיים.
טיסות
החודשים אוגוסט-ספטמבר, שבהם מתחילה שנת הלימודים בארה"ב, הם תקופת שיא בנפח הטיסות הנכנסות לארה"ב, כמו גם בטיסות הפנימיות בתוך המדינה. אשר על כן, מומלץ ביותר לדאוג להזמנת כרטיסי הטיסה מבעוד מועד, כדי למנוע עיכובים מיותרים. עם זאת, מומלץ לא להזמין את הכרטיס לפני שאושרה לכם ויזת הכניסה לארה"ב.
שדות תעופה עיקריים
טיסות היוצאות מישראל מגיעות לאחד משישה נמלי תעופה בארה"ב: "ג'ון פ. קנדי" ו"ניו-ארק" הסמוכים לניו-יורק, "או'הייר" בשיקגו, וכן לנמלי התעופה של לוס אנג'לס, מיאמי ואטלנטה. מדובר בשדות התעופה הגדולים ביותר בארה"ב, המשמשים כמעין מסופים אזוריים (Hub) לטיסות פנימיות למדינות האחרות בארה"ב. מחירי הטיסות ליעדים בארה"ב נעים סביב 1,000 דולר, תלוי בעונה.
משך הטיסה
"ג'ון פ. קנדי", ניו-יורק:
11 שעות ו-30 דקות
"ניוארק", ניו-יורק:
11 שעות ו-35 דקות
"או'הייר", שיקגו:
16 שעות
לוס אנג'לס:
19 שעות ו-20 דקות
אטלנטה:
13 שעות ו-15 דקות
מיאמי:
15 שעות (עם עצירת ביניים)
מגורים
מומלץ לברר עם מוסד הלימודים האם קיימים בו מעונות עבור הסטודנטים, ואם כן, מה שכר הדירה בהם, אילו תשלומים נלווים יש לשלם, ומהו נוהל בקשת הדיור במעונות. כמעט תמיד המגורים במעונות יעלו באופן משמעותי פחות מלהשכיר דירה אך גם יהיו צפופים יותר ויכללו שותפים שלא אתם בחרתם. מבני המעונות נמצאים לרוב מחוץ לקמפוס ומציעים חדרי מגורים זוגיים, כשלכל מבנה שכזה יש שירותי הבטחה צמודה על החדרים והציוד. לרוב ישנם מקלחות משותפות, נפרדות לגברים ולנשים. אוניברסיטאות רבות דוגמת "פרינסטון" בניו ג'רזי, "דיוק" בקונטיקט או "הרווארד" בבוסטון גם דואגים למצעים למיטות ולכביסות.
באנר פירסומי